מקום העבודה לא היה בטיחותי והעובדת החליקה

טטיאנה קלימוב, 50, תבעה את חברת ח.ל. גרינשטיין בע"מ בבית משפט השלום בנתניה לאחר שהחליקה בחדר אוכל. מכתב התביעה עלה שהתאונה אירעה בחודש יולי 2004, לאחר שחדר האוכל היה רטוב ונשטף זמן קצר קודם לכן. התובעת נפלה על גבה והובהלה באמבולנס לחדר מיון שם אובחן שהיא סובלת משבר בעצם הזנב. מאחר ולא ניתן היה לגבס את המקום, התובעת שוחררה לביתה.

בהמשך נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 10%. לדבריה, התאונה נגרמה באשמתה וברשלנותה של הנתבעת שלא דאגה לייבש את המקום ולהסיר את המפגע. "הנתבעת כמעסיקה חייבת לנקוט בכל האמצעים הסבירים על-מנת שעובדיה יוכלו לבצע עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים". התובעת הוסיפה שבעת התאונה נעלה נעלי התעמלות בעלות סוליית גומי שסופקו לה על-ידי הנתבעת. כמו-כן שבעקבות התאונה התפטרה מעבודתה עקב כאבים עזים מהם סבלה והחלה לעבוד מביתה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שחדר האוכל לא היה רטוב בעת התאונה ועובדת הניקיון סיימה לשטוף אותו לפני כניסתה של התובעת. כמו-כן שהתאונה נגרמה באשמתה המלאה של התובעת ויש לדחות את התביעה. לטענת הנתבעת, לא ניתן היה לצפות את התאונה ואין להטיל עליה חובת זהירות קונקרטית.

בדיון בפני השופטת סמדר אברמוביץ-קולנדר, העידה עובדת הניקיון מטעם הנתבעת, כי בעת שטיפת חדר האוכל לא היו עובדים במקום. מטעם התובעת העיד שומר לשעבר שנכח בחדר האוכל בעת התאונה. לדבריו, מדי יום בזמן ארוחת הצהרים, המנקה שוטפת את המקום וכך גם היה בעת התאונה והרצפה הייתה חלקה. כמו-כן שלאחר האירוע המרצפות הוחלפו לסוג מחליק פחות.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת את הנתבעת לשלם לתובעת 58,873 שקל בתוספת 10,000 שקל שכר טירחת עו"ד. לדברי השופטת, התובעת הוכיחה רשלנות מצידה של הנתבעת שלא סיפקה מקום עבודה בטוח ולא דאגה שרצפת חדר האוכל תהיה יבשה. "היה על הנתבעת להקפיד שבעת שטיפת הרצפות ייאסר על העובדים להיכנס לחדר האוכל כל עוד הרצפה אינה יבשה". השופטת קיבלה את הטענה בדבר רשלנות תורמת מצד התובעת ואמדה אותה בשיעור של 20 אחוז. "לא קיבלתי הסבר מספק מדוע כאשר ראתה מים לא פנתה וביקשה שינקו זאת". השופטת התרשמה שלתובעת נגרם נזק גופני ונפשי ממשי שלא ניתן להתעלם ממנו. "התובעת אינה יכולה לשבת דבר המסב לה כאבים במשך כל שעות היום לרבות בפעילות פשוטה של ישיבה".