שופטת: המפד"ל רשאית לבחור מחדש ביו"ר הלשכה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון, דחתה עתירה של ח"כ אליהו גבאי, יו"ר לשכת המפד"ל, לבטל החלטה שניתנה ב-9.8.07 בבית הדין של המפלגה כי בישיבה הקרובה של ועידת המפד"ל יש לבחור גם את יו"ר הלשכה. ח"כ גבאי חויב לשלם שכר טירחת עורך דין בסך 20,000 שקל.

מפסק הדין עולה כי בישיבה הראשונה של הוועידה השמינית של המפד"ל ביולי 2005 הקדימו הצירים ובחרו בשלושה בעלי תפקידים: ח"כ זבולון אורלב ליו"ר המפלגה, ח"כ גבאי ליו"ר הלשכה, ושלום ג'רבי למזכיר המפלגה.

ואולם, בהחלטת בית הדין של המפלגה כי יש להעמיד את תפקיד יו"ר הלשכה, וכמוה גם את תפקיד יו"ר המפלגה, לבחירה בוועידת המפד"ל, הוסבר כי בחירתו של ח"כ גבאי ליו"ר הלשכה בישיבה הראשונה של הוועידה נעשתה לשם מילוי מקומו של פרופ' אבנר שאקי ז"ל כיו"ר הלשכה.

הצורך במינוי יו"ר הלשכה כבר בישיבה הראשונה הוסבר בכך שהיא התכנסה ערב יישום תוכנית ההינתקות, והיה ברור לכולם כי צפויה תקופה פוליטית סוערת במישור המדיני והציבורי, שלא תאפשר את בחירת מוסדות המפלגה בכלל, ואת בחירת הלשכה בפרט, בתקופה הקרובה.

בית הדין קבע כי כעת יש להעמיד את תפקיד יו"ר הלשכה לבחירה יחד עם כל בעלי התפקידים שייבחרו בישיבת הוועידה הקרובה.

תככים פוליטיים

בעתירתו לבית המשפט המחוזי לבטל את החלטת בית הדין, טען כי ההחלטה הייתה שגויה משום שבחירתו ליו"ר הלשכה לא הייתה על בסיס זמני עד לבחירת לשכה חדשה.

ח"כ גבאי גם טען כי ח"כ אורלב ועימו ח"כ שאול יהלום חברו להדיחו מראשות לשכת המפד"ל על-רקע מחלוקת פוליטית ביניהם, וכי שניים מחברי בית הדין נקטו עמדה נגדו בגלל קשריהם עם ח"כ אורלב.

בתגובתה לעתירה טענה המפד"ל כי מדובר בסכסוך פנים מפלגתי שנדון והוכרע במערכת השיפוט הפנימית של המפד"ל, ואין כל יסוד משפטי לפנייה לבית המשפט המחוזי בניסיון לבטלה. המפלגה ציינה כי בית הדין שלה הוא טריבונל פנימי, בעל מעמד של מוסד בוררות, והחלטתו כמוה כפסק בורר. עוד נטען כי נטיית בתי המשפט היא שלא להתערב בשיקול הדעת של טריבונלים פנימיים, אלא אם כן אלה נגועים בחוסר סמכות או בפגיעה בכללי הצדק הטבעי, ואין זה המצב בעניין הנדון.

לגופו של עניין נטען, כי לא היה אפשר לקבל החלטה בוועדה המתמדת של המפלגה בשאלת העמדת תפקיד יו"ר הלשכה לבחירה, עקב התנהלות תומכי ח"כ גבאי, שמנעו בכוח קיום הצבעה וקבלת החלטה.

בפסק הדין שדחה את העתירה, ציינה השופטת כי לא מצאה בטענותיו של ח"כ גבאי כל הצדקה להורות על ביטול החלטת בית הדין. כך, למשל, דחתה השופטת את טענתו כי בית הדין נתן את החלטתו בחוסר סמכות. לגבי טענותיו כלפי שני חברי ההרכב בית הדין, ציינה השופטת כי ח"כ גבאי לא העלה אותן לפני בית הדין.

השופטת ברון כתבה כי ההלכה המשפטית היא שבית המשפט אינו מעמיד את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של בית דין מפלגתי. הלכה זו חלה הן כאשר החלטת בית הדין נחשבת לפסק בורר והן כאשר בית הדין יושב כטריבונל שיפוטי פנימי, אלא במקרים חריגים ובצמצום.

השופטת הוסיפה כי הדרך פתוחה לפני ח"כ גבאי לשוב ולהעמיד את עצמו לבחירה לתפקיד יו"ר הלשכה החדשה.