עסקים כרגיל

אנשי היי-טק אף פעם לא מרוצים. זה נכון שמדובר בהכללה גסה, ובטוח שגם בקבוצה הזו ישנם כמה איים יוצאי דופן, אבל בכל מקרה זוהי אינה אמירה שרחוקה מרחק רב מהמציאות. ובכל זאת, אם הועלתה כזו טענה הרי כדאי שאפרט את קצת ממכלול הטרוניות האפשריות כך שיהיה גם במה להיאחז: זה מתחיל בתלוש המשכורת כמובן, שבו לא משנה כמה ספרות רשומות בתחתית הדף, זה תמיד יהיה מתחת לרצוי, ממשיך עם הטיול השנתי שבו הזמר שהביאו לערב הגיבוש על שפת הכנרת לא מספיק מפורסם (אז מה אם שרית חדד רוצה מאה אלף שקל?) והקייטרינג לא מספיק מגוון, ומסתיים במיקום הגאוגרפי של משרדי החברה והנקודה הרגישה של קרבתם לאזורי מסעדות. הייחוס הגאוגרפי - גסטרונומי קשור קשר ישיר לחלק המקודש ביותר ביומו של הייטקיסט - ארוחת הצהריים. כבר בשעה עשר, על כוס הקפה והקרואסון של הבוקר מתקבלת החלטה חשובה, תוך כדי דיון סוער בתוך הקבוצה החברתית, שיכולה להשפיע על מהלך חיים, ונושאה - בחירת המקום לארוחת הצהריים. הדיון נערך תוך כדי התחשבות במספר גורמים קרדינלים כמו איכות האוכל והמזגן והאם מדובר במקום עם מסכי פלזמה לצפייה באולימפיאדה. בעלי המסעדות באזורים עמוסים במחשבים ומפעיליהם הרעבים, כמו רמת החי"ל והרצליה פיתוח, הביאו את עקרון הארוחה העסקית לכדי אמנות ומציעים כיום שלל אפשרויות לכל אוחז-עכבר טועה.

כך גם הדבר במסעדת 'בלק סטיר' שבהרצליה, אליה צעדנו בשעת צהריים לוהטת של אחד מימי השבוע. החלל הגדול והקריר של המסעדה משובץ בקורות עץ עבות ומסתיים בבר קטן מחופה גם הוא בלוחות עץ רחבים. מכיוון שמדובר בהפסקת צהריים קצרה, נמנענו מלהתעכב על העיצוב, ניגשנו מיד לעניינים ובררנו מתוך מגוון העסקיות את זו שמחירה עומד על 83 שקל והיא מכילה מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית ושתייה קלה. במנות הראשונות הבחירה עמדה בין האופציה הצמחונית של סלטים או שיפוד פטריות לבין כנפי עוף ברוטב בלק סטיר. אנחנו בחרנו בסלט השף שכלל מלפפונים, פלפלים ועגבניות שרי ברוטב עדין של פסטו ודבש ובסלט ירוק עם רוטב בלסמי ודבש. אחרי החלק ההומני של הארוחה הגיע החלק העיקרי של העסקית, ולכל אחד מאיתנו הונחת במגש ברזל כבד ולוהט נתח אנטרקוט של 300 גרם עם תוספת של טבעות בצל ועוד תוספת אחת לבחירה של צ'יפס או תפוח אדמה אפוי. הבשר נמשח ברוטב המיוחד של בלק סטיר שמאגד בתוכו גם טעם קל של רוטב ברביקיו. למי שמעדיף אפשר להשאיר את הנתח נטורל.

העקרון הפיזיקלי שאומר שרוב הסטייק מתעכל באזור העפעפיים ומכביד עליהם לא איכזב והופיע גם הפעם, כך שמנת סוכר נראתה כפתרון השפוי היחיד. הלכנו על פאי תפוחים חם עם גלידת וניל וקצפת, שהיה טרי וטעים (32 שקל), כמו שהבטיחה המלצרית. השעון מתקתק ואנחנו (פלוס רביעיית עפעפיים) ועוד כמה עשרות מנומנמים, מיהרנו לעשות את דרכנו חזרה אל הרכב ומשם אל המשרד, מנצלים כמה שניות אחרונות של ערנות כדי לנסח ברהיטות יתר את הטיעונים המוחצים לבחירת העסקית של מחר.