תמונת החייל ההומו לא תפורסם

בית משפט השלום בירושלים חייב את העיתון ידיעות אחרונות, את בעליו ארנון מוזס ואת עורכו רפי גינת לשלם פיצוי בסך 50,000 שקל להומוסקסואל, תושב בית שמש, על שפרסם שלוש פעמים, בניגוד לרצונו, תצלום שבו הוא נראה צועד במדי צה"ל ומניף את דגל הקהילה ההומו-לסבית, במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2004 . השופט ארנון דראל נענה לבקשת הצעיר והוציא צו מניעה האוסר לפרסם את התצלום שוב. כמו-כן חייב את העיתון לשאת בהוצאות המשפט ולשלם לצעיר שכר טירחת עורך דין בסך 10,000 שקל

מצעד הכתבה

מפסק הדין עולה כי לאחר שפורסמה התמונה בידיעות אחרונות, פנה הצעיר לעיתון, שוחח עם רכזת הכתבים וביקש להימנע מפרסום התמונה בעתיד. ואולם ב-21.9.06 פרסם העיתון במגזין '24 שעות' כתבה המתייחסת להשתלבות חיילים הומוסקסואליים בצבא. אף שלכתבה לא היה כל קשר לצעיר או למצעד הגאווה, פורסמה תמונתו שוב על שער המגזין. הכיתוב על השער היה 'חיילים אלמונים'.

לאחר פרסום זה, ב-4.12.06, פנה הצעיר, באמצעות עו"ד חנוך ארליך, לעיתון, מחה על פרסום תמונתו, ודרש פיצוי. פרקליט העיתון עו"ד תמיר גליק דחה את הדרישה.

ב-8.2.07 שוב פרסם העיתון את תמונתו של הצעיר בדיווח על ההבדל בין צבא ארה"ב לצה"ל ביחס לחיילים הומסקסואליים.

בתביעה שהגיש נגד העיתון, בעליו ועורכו לבית משפט השלום, טען הצעיר כי בשל חשיפת נטיותיו המיניות בעיתון נגרמו לו נזקים במישור המשפחתי ובמישור הכלכלי. הוא טען כי דבר היותו הומוסקסואל נשמר בסוד בינו לבין אמו המנוחה, ולאחר הפרסום פרצה מריבה בינו לבין אחיו, והם הכו אותו עד שנזקק לטיפול רפואי. הוא סולק מבית אביו, והאב נשיל אותו מירושתו. כמו-כן נאלץ לעזוב את מקום עבודתו.

בתביעתו ביקש מבית המשפט להוציא צו מניעה שימנע מהעיתון להוסיף ולפרסם את תמונתו, וכן לשלם לו פיצויים בסך 1,000,000 שקל על נזקים שנגרמו לו.

העיתון טען כי רכש את התמונה מסוכנות הידיעות AP שצילמה אותו כאשר צעד במצעד הגאווה, לבוש מדי צה"ל ובידו דגל הקהילה ההומו לסבית, והייתה בכך אמירה פרובוקטיבית ברורה, שנועדה לעורר תשומת לב. אין מדובר, כך טען העיתון בצעיר נחבא אל הכלים, המצניע את אורחות חייו, אלא באדם גאה המעוניין להחצין את נטיותיו המיניות. הצילום נעשה בפרהסיה, ברחובות ירושלים, ולא היה כל צורך בהסכמתו.

לדברי העיתון, משצולמה התמונה ברשות הרבים, ובנסיבות כאלה, אין האיש יכול להתנגד לשימוש בה ולא ניתן לאסור את השימוש בה. גם אין בכך פגיעה בפרטיותו או לשון הרע, ולכן אין מקום לפסוק לו פיצויים.

הלצה או מעשה קונדס

בעדותו בבית המשפט טען הצעיר כי השתתפותו במצעד הגאווה לא נועדה לתת פומבי לנטיותיו אלא לצעוד במסגרת חברתית עם חברים מבית שמש, שחלקם אינם הומוסקסואלים כלל.

בחקירתו הנגדית אישר התובע כי השתתף במצעד גאווה נוסף באותה שנה שהתקיים בתל אביב. לגבי השתתפותו במצעד שבו צולם, סיפר כי הגיע למקום ישירות מהבסיס הצבאי שבו שירת וצעד כפי שצעד עם מדים, כומתה ודגל כ"הלצה" או "מעשה קונדס". אשר לצילום עצמו, אישר שלא ניסה לטשטש את זהותו, אך אמר שאחרי שניים, שלושה פלאשים, מסר את הדגל, הוריד את הכומתה ועזב את המקום.

רכז הכתבים של העיתון העיד במשפט כי התצלום שנקנה מ-AP זמין לכל כלי התקשורת בארץ. הוא הסביר כי רכישת תמונה מסוכנות נעשית מתוך הנחה כי התמונה אינה פוגעת בזכויות המצולמים וכשירה לשימוש. הוא הביע את דעתו כי האופן שבו צעד התובע הוא 'אמירה פרובוקטיבית ברורה', שנועדה לעורר תשומת לב, וכי חזקה על מי שצועד במצעד הגאווה שהוא עושה כך משום שהוא גאה במעשיו.

ההומוסקסואל החייל

בפסק הדין קבע השופט דראל כי הצעיר היה רשאי לחזור בו מהסכמתו לפרסום התצלום. מרגע שהתנגד לפרסום חוזר של התצלום, לא היה העיתון רשאי להשתמש עוד בתמונתו בכלל, ולהפוך אותו לסמל לקשר בין הומוסקסואליות לשירות בצבא בפרט.

"אין חולק כי הצעיר אחראי לחשיפתו בפרסום הראשון לאחר שהשתתף במצעד הגאווה, וככל שהעיתון דיווח על כך, לא היה במעשיו כל פגם, והצעיר אף לא העלה כל טענה בקשר לכך. לעומת זאת, המשך השימוש בתמונתו והפיכתו למי שמסמל את 'ההומוסקסואל החייל', לאחר שהודיע כי הוא אינו מסכים לכך, היא שלא כדין".

עם זאת, קבע השופט כי הצעיר לא הוכיח את הנזקים שטען להם, אך החליט לפצותו על עוגמת הנפש שנגרמה לו. השופט הדגיש כי "התעקשותם של הנתבעים על זכותם להוסיף ולהשתמש בתמונת התובע פעמיים למרות התנגדותו היא תמוהה והחמירה את נזקו".

עם זאת, התחשב השופט בכך שהצעיר בחר להשתתף באירוע פומבי וקיבל עליו מבחירה את הסיכון שנטיותיו המיניות ייחשפו גם אם לא בהיקף שבו פורסמו.

צילום: רפי גינת. גם הוא ישלם