''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 25°
חיפה 29°
באר שבע 29°
אילת 32°
מדורים
שימושי PLUS

חוק "היצירות היתומות" אושר בסנט

חברות האינטרנט, ובראשן גוגל ומיקרוסופט, לוחצות לאישור החוק המקל את השימוש ביצירות שאי-אפשר לאתר את בעליהן

משה ריינפלד
א' תשרי התשס"ט
גוגל. אחת הזוכות העיקריות [צילום: AP]
גוגל. אחת הזוכות העיקריות [צילום: AP] צילום: AP

בזמן שכלי התקשורת בעולם מיקדו בסוף השבוע את תשומת לבם למאבקים על גבעת הקפיטול סביב גורל תוכנית הצלת המגזר הפיננסי, יצאו משם כמעט בחשאי חברות האינטרנט, ובכללן גוגל ומיקרוספט, לאחר שנחלו ניצחון חקיקתי שעשוי להקל את השימוש בחומר שיש עליו זכויות יוצרים.

הסנט בוושינגטון אישר ביום ו' את חוק היצירות היתומות 2008, המחליש את ההגנה על זכויות יוצרים ליצירות שאי-אפשר לאתר את בעליהן. החוק הועבר כעת לוועדה המשפטית של בית הנבחרים.

לפי החוק, די בכך שחברה עשתה "חיפוש קפדני סביר" כדי לאתר את בעל זכות היוצרים קודם שהיא משתמשת ביצירתו בכלי תקשורת, ובכלל זה באינטרנט, ומגביל את הפיצוי הנדרש בעד השימוש ביצירה מופרת. גוגל ומיקרוסופט תמכו בביצוע רפורמה בשיטה הקיימת בכל הנוגע ליצירות יתומות, שבאופן אוטומטי מעניקות הגנות למחבריהן במשך עשרות שנים, בין שהמחבר יודע על כך ובין שאינו יודע.

בהערות ששלח למשרד זכויות היוצרים האמריקני בשנת 2005, בעת שנדונה הצעת החוק, כתב היועץ המשפטי של גוגל, דייויד דראמונד, כי "לעתים קרובות היצירות היתומות מהוות מקור מידע לא מנוצל שניתן וצריך לאפשר גישה של הציבור אליו".

לא הוגן ולא חכם

דראמונד ציין כי לעתים קרובות, מחברה של יצירה הנחשבת ליתומה היה מעדיף שתוצג באופן בולט יותר בגוגל אך פשוט אינו יודע שקיימת אופציה כזאת. הוא כתב כי היה הרבה יותר נוח לחברות כמו גוגל, אילו ידעו שהן יכולות לפרסם יצירה יתומה בלי לחשוש לתביעה משפטית.

פרקליט מיקרוסופט תומס רובין כתב כי החברה התנסתה מפעם לפעם באתגרים שמציבות יצירות יתומות, וציין כי שירותים מקוונים עושים שימוש הן בחומר מקורי והן בחומר שניתן לו רישיון. רובין כתב כי יש לשקול ביצוע שינויים בחוק, לרבות שינויים שיאפשרו הגנות משפטיות מסוימות לחברות ש"קבעו מתוך כוונה טובה" שיצירה שיש עליה זכויות יוצרים התייתמה, קודם שעשו בה שימוש.

ואולם מבקרי החוק טוענים שהוא מעורפל מדי ומאיים להחליש שלא לצורך את זכויותיהם של בעלי זכויות יוצרים. במאמר מערכת בעיתון ניו-יורק טיימס, כתב פרופ' לורנס לסיג, פרופסור למשפטים באוניברסיטת סטנפורד, כי החוק הוא "לא הוגן ולא חכם".

פרופ' לסיג כתב כי ההגדרות של מה שמהווה חיפוש "קפדני" אחרי בעליה של יצירה יתומה אינן ברורות, וכי החוק דורש יותר מדי מאמץ מיותר מבעלי זכות היוצרים, שבמשך שנים ארוכות יכלו לסמוך על הגנות אוטומטיות עליהם.

רשמת זכויות יוצרים: חוק טוב

בהודעה שפרסמה (יום ב', 29.9.08) אגודת צלמי העיתונות האמריקנית נאמר כי חוק היצירות היתומות אינו אלא "חקיקה למען אינטרסים מיוחדים". הוא קרא לחבריו להשמיע את התנגדותם לחוק זה "מהר ובקול רם ככל האפשר".

בהודעה נפרדת, שפורסמה קודם לכן, טענה אגודת הקריקטוריסטים האדיטוריאליים האמריקנית כי החוק "מאיים על פרנסותיו של כל אדם המתקיים מזכויות יוצרים.

רשמת זכויות היוצרים של ארה"ב, מריבת' פיטרס, ניסתה להרגיע את מבקרי החוק וכתבה באתר אינטרנט שהוא מכיל "תנאים ברורים שמיועדים להגן על בעלי זכויות יוצרים". פיטרס כתבה כי החברות חייבות "לנקוט כל צעד סביר, להפעיל כל טכנולוגיה סבירה, ולבצע כל פעולת חיפוש שניתן ליישמה", קודם שהן משתמשות ביצירות יתומות, כדי "להגדיל את השקיפות ואת האפשרות שבעל היצירה עלול לצוץ".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה