הצמידים לא התאימו ליד

עידית שמחה תבעה את קבוצת מנגוליה בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות ברמלה לאחר שלא הייתה מרוצה משני צמידים. לדבריה, קנתה מהנתבעת, בחודש מאי השנה, שני צמידים בעלות של 634 שקל שהיו גדולים עליה. "הנתבעת התחייבה להקטין את הקוטר למידותיי ונדרשתי להגיע ארבע פעמים לחנות. חרף זאת הצמידים לא תוקנו כראוי ונותרו גדולים". לטענתה, נתקלה ביחס מחפיר ועוין מצד הנתבעת ועליה לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שפעלה ללא רבב ופעם אחר פעם ניסתה להתאים את הצמידים לדרישות התובעת. "הצענו לבטל את העסקה ולהשיב את כספה אך התובעת סירבה". הנתבעת הוסיפה שהציעה לתובעת הצעה נדיבה: להחזיר את כספה בתוספת שובר זיכוי על סך של 100 שקל או בובה במתנה וגם להצעה זו סירבה. "התובעת עמדה על דרישתה לקבל פיצוי כספי גבוה יותר". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בחיוב בהוצאות.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת הלית סילש, את התביעה וחייבה את התובעת לשלם לנתבעת 100 שקל הוצאות. "בדיון בפניי התברר שבפועל התובעת החזירה את הצמידים, וקיבלה את מלוא כספה בחזרה. נדרשתי להכריע אם היא זכאית לפיצוי בגין עוגמת נפש בשל האירועים נשוא התביעה". השופטת השיבה שאין לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש: "פסיקתו של פיצוי בגין עוגמת נפש, כפופה מעצם טיבה, לשיקול דעתו של בית משפט. במקרה זה נחה דעתי כי אין מקום לפסיקה כאמור".

לדברי השופטת, התובעת לא הוכיחה את רשלנותה של הנתבעת באספקת המוצר והתאמתו וכן לא הוכיחה חוסר סבירות בהתנהלות הנתבעת לאחר מכן. "מהעדויות עלה שהנתבעת פעלה לצורך הקטנת הצמידים... בסופו של יום הקטנה זו לא תאמה את הבנתה או רצונה של התובעת. נוכח כך הנתבעת הציעה לבטל את העסקה. הצעה זו לביטול נעשתה כבר בשלב מוקדם של האירועים נשוא התביעה. הייתה זו התובעת שביקשה להמשיך את התקשרות ולבצע תיקונים נוספים".