חברת הביטוח תשלם למנסור הוצאות על משפט דיבה

בית המשפט המחוזי בחיפה חייב (יום א', 28.9.08) לשלם לראש מועצת עוספיה לשעבר, קנג' מנסור את עלות הוצאות הגנתו במשפט דיבה שהתקיים נגדו לאחר שסיים את תפקידו הציבורי, בסך 37,640 שקל. בכך התקבל ערעורו של מנסור על פסק דין של בית המשפט השלום שדחה ב-13.5.07 את תביעתו של מנסור. שופטי בית המשפט המחוזי יגאל גריל, עודד גרשון ואלכסנדר קיסרי חייבו את חברת הביטוח גם לשאת בהוצאות הערעור בסך 10,000 שקל.

מנסור היה ראש המועצה בשנים 1998-1989. ב-1999 הגיש נגדו חאתם חסון תביעה על הוצאת לשון הרע. ב-18.9.05 נתן בית משפט השלום פסק דין ובו דחה את התביעה, וחסון חויב בתשלום הוצאותיו של מנסור בסך 15,000 שקל. עם זאת, חויב מנסור לשלם הוצאות בסך 5,000 שקל לחברת הביטוח שנגדה הגיש הודעת צד שלישי. מנסור לא הסתפק בסכום ההוצאות שנפסק לזכותו, והגיש לבית משפט השלום תביעה נגד חברת הביטוח ונגד עיריית עיר הכרמל לשלם לו עוד 61,387 שקל שהוא זכאי להם, לטענתו, לכיסוי עלות הוצאות הגנתו בתביעת לשון הרע.

הוא טען כי מועצת עוספיה רכשה ביטוח בחברת סהר-הראל ב-1999, בביטוח נושאי משרה ברשויות מקומיות. לדבריו, בזמן הרלוונטי לתביעת לשון הרע שימש כראש המועצה, והמעשים שיוחסו לו בתביעה נעשו בתוקף תפקידו, ולכן הוא זכאי לדמי הביטוח.

לא כל התרעה מסתיימת בתביעת דיבה

בפסק הדין שדחה את התביעה, ציין השופט כי במועד כריתת חוזה הביטוח ידע מנסור שיש סיכון כי חסון יגיש נגדו תביעה. לפיכך, באותו מועד כבר התממש הסיכון נשוא חוזה הביטוח, ולסיכון כזה אין תחולה רטרואקטיווית.

השופט הסתמך על סעיף בפוליסה שקבע כי "פוליסה זו אינה מכסה כל תביעה הנובעת מנסיבות שקדמו לתחילת הביטוח על-פי פוליסה זו ואשר הרשות ו/או המבוטח ידעו כי הן עלולות להביא לתביעה נגדו, או חקירה רשמית, בדיקה או הליך חוקי אחר."

השופט קיבל את טענת חברת הביטוח כי מנסור היה חייב לדעת שהוגשה נגדו תביעה, מפני שעוד ב-2.7.98, כשנה לפני תחילת תקופת הביטוח, שלח לו עורך דינו של חסון דרישת התנצלות, שאם לא כן ינקוט נגדו אמצעים משפטיים.

בפסק הדין שקיבל את הערעור קבעו, בין היתר, שופטי בית המשפט המחוזי כי שופט השלום טעה בקביעתו כי מנסור היה חייב "להבין ולדעת כי הוא עומד לפני תביעה". השופטים קיבלו את טענת מנסור כי מכתבו של בא-כוח חסון נשלח אליו ביולי 1998 וחלפה יותר משנה עד שהוגשה נגדו התביעה. אין זה מובן מאליו שכל אדם המקבל מכתב דרישה מעורך דין יסיק מכך שעומדת להיות מוגשת כנגדו תביעה, ובוודאי כך כשחולפים להם החודשים ותביעה כזו אינה מוגשת.