מנהל חשבונות שמעל - לכלא

שנה מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי נגזרו (יום א', 28.9.08) בבית משפט השלום בתל אביב על אדריאן פלדמן, מנהל חשבונות של חברת שמאות המקרקעין אינג' יוסף זרניצקי, שהורשע על-פי הודאתו בגניבת 424,000 שקל מכספי מעסיקו, תוך שימוש במעשי מרמה ובזיוף. השופט מרדכי פלד גם גזר על פלדמן 10,000 שקל קנס וחייב אותו לפצות את החברה ב-40,000 שקל.

מגזר הדין עולה כי פלדמן, שהחל לעבוד בחברה כשכיר ב-1997, וכעצמאי ב-2006, הפר את האמון הבלתי מסויג שנתנה בו החברה, והשתמש בכרטיס אשראי שלה כדי להוציא בתוך ארבעה חודשים בשנת 2007 כ-201,000 שקל. את הכסף העביר לחשבון פרטי שפתח הנאשם בחברת אייפקס. באותה תקופה גנב שיקים שהפקידו בידיו לקוחות החברה, זייף את חתימתו של בעל החברה עליהם והפקיד אותם בחשבונו הפרטי. בדרך זו גנב 140,241.75 שקל.

כמו-כן זייף באותה תקופה שיקים שמסרה לו החברה, בגין שכר עבודתו והחזר מע"מ, שינה את הסכומים הנקובים בהם במספרים ובמלים, והפקיד אותם בחשבונו. בסך-הכל גנב בדרך זו 82,000 שקל.
התביעה טענה במשפטו כי על אף הצער שהביע לפני מעבידו ולפני אחרים על מעשיו, לא טרח לחשוף את כל מעשיו בבת אחת, אלא טיפין טיפין, לאחר שנתגלו בלי עזרתו. הדבר גרם לכך, שגם לאחר שהוגש כתב אישום נגדו, התברר שהיו עוד מעילות שעליהן לא סיפר, ונדרשה חקירה נוספת.

ההגנה טענה כי הוא "בוש ונכלם במעשיו", ושירות המבחן המליץ כי ירצה את עונשו בעבודות שירות, כדי לאפשר את שיקומו. בתסקיר שירות המבחן צוין כי פלדמן סבר כי יש ביכולתו להשקיע כספים ולהפיק רווחים מההשקעות שיבחר. אבל התברר כי הפסיד לא רק את השקעותיו, אלא גם כספי השקעות של בני משפחתו וחבריו. במסגרת מאמציו להיחלץ מההפסדים, מעל בכספי מעסקיו. ההגנה ציינה כי פלדמן לא נטל לכיסו את הכספים ולא נהנה מהם. לטענת ההגנה, אף ביקש פלדמן להחזיר את הכסף שהיה בחשבונו אך הכסף היה תחת צו הקפאה. כמו-כן נטען כי חיובי כרטיס האשראי בסך כ-200,000 שקל בוטלו בעוד מועד.

השופט פלד החליט להתחשב בגזר הדין במצבו המשפחתי של פלדמן, בהודאתו באשמה ובעברו הנקי.

משכון גובר על חילוט אך לא על צו הקפאה

לאחר שנחשפו מעשיו של פלדמן הוציא בית משפט השלום בתל אביב צו להקפאת חשבונותיו בבנקים. בנק הפועלים ביקש לבטל את צו ההקפאה, וכן התנגד לבקשת המדינה לחלט את הכסף כדי להחזירו לבעל החברה, אך נקבע שההקפאה תישאר בתוקף עד תום משפטו של פלדמן. הבנק טען כי פלדמן לווה כסף לרכישת רכב וניירות ערך, הפקיד 517,000 שקל בחשבון, ונותר עם אוברדראפט של 715,000 שקל. הבנק משכן את ההלוואות ברשם המשכונות. לפיכך, טען כי אין המדינה יכולה לחלט את הכסף, שכן הכסף משועבד על שמו.

השופט פלד התבקש להכריע אם השעבוד שהטיל הבנק על חשבון הבנק גובר על החילוט המבוקש.
השופט קבע כי לאחר שנרשם משכון כדין לטובת הבנק, לפני שניתן צו ההקפאה, כל הכספים שנכנסו לחשבון, חוסים תחת המשכון, עד לגובהו, כפי שנרשם ברשם המשכונות, והבנק זכאי להם, שכן המשכון גובר על החילוט.

המצב שונה ככל שהדבר נוגע לכסף שנכנס לאחר צו ההקפאה, ב-11.11.07 ובכלל זה 36,200 דולר שהבריח פלדמן תחילה לחו"ל ולאחר שנכנסה ההקפאה לתוקף החזירו. כל הכספים והפעילויות שנעשו בחשבון מיום זה ואילך חוסים תחת צו ההקפאה, וניתן לחלטם.

לפיכך, ביטל השופט את צו ההקפאה, והורה לחלט את כספים שנקלטו בחשבון מיום מתן הצו ב-11.11.07 ואילך, ובכללם 36,200 דולר,ולהחזירם לבעל החברה.