נדחתה עתירה לשדרוג מעמד תושבים ארעיים

העותרת 1, משאהרה יוסרא (להלן העותרת), הינה ילידת 1962. בשנת 1983 התחתנה העותרת עם בעלה, שהוא תושב אזור, ומנישואין אלה נולדו לבני הזוג 5 ילדים, ששניים מתוכם הם העותרים 2 ו-3. העותר 2, הינו יליד 1986, אשר נולד בירושלים ונרשם במרשם האוכלוסין באזור. העותר 3, יליד 1987, נולד אף הוא בירושלים ורשום גם הוא כתושב האזור. בחודש יוני 1995, פנה ב"כ העותרים (דאז) למשיב, משרד הפנים, בבקשה ליתן לעותרים מעמד תושבות קבע וזאת בהסתמך על העובדה כי עותרת 1 מתגוררת בירושלים בנפרד מבעלה שהוא תושב האזור.

בעתירה נטען כי העותרת מתגוררת עם ארבעת ילדיה בירושלים ומקיימת מרכז חיים בישראל מאז ומתמיד. אולם בהחלטת בית המשפט נקבע, כי אף שמקום לידתה של העותרת לא הוברר בעתירה זו, מהמסמכים עולה בברור, שבעקבות נישואיה לתושב האזור העותרת התגוררה באזור. מכאן, שגם אם העותרת הייתה בשלב כלשהו תושבת ישראל, התושבות שלה פקעה לאחר שהעתיקה את מגוריה, בעקבות נישואיה לבעלה, לאזור. העותרת וילדיה אומנם קיבלו, מטעמים הומניטאריים, היתר לישיבה ארעית בישראל, אך מתן היתר זה אינו מחייב את המשיב לשדרג את מעמדה בישראל ולהעניק לה מעמד של תושבת קבע. בית המשפט קבע, כי המשיב גם אינו רשאי לעשות זאת לאור הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.