שמלת החתונה נקרעה, הכלה ברחה מהאולם

מיטל דרור תבעה את גליה להב בע"מ, בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד, בסכום של 10,000 שקל לאחר ששמלת הכלה שלה נקרעה ביום חתונתה ונגרמה לה עוגמת נפש. לדבריה, הרוכסן נפרם, בתחילת הערב, בעיצומו של ריקוד עם החתן, והיא נאלצה "לבלות" כשעה בחדר צדדי עד שתפרו אותו. התובעת האשימה את המעצבת ברשלנות ובכך שמכרה שמלה פגומה תמורתה שילמה 7,500 שקל. "באחת המדידות הנתבעת הורתה להחליף את רוכסן השמלה שהיה פגום". התובעת צירפה תמונות שתיעדו את תפירת הרוכסן והדגישה שעשתה שימוש סביר בשמלה.

בכתב ההגנה הודתה הנתבעת שבאחת המדידות הוחלף רוכסן השמלה. "ביום החתונה התובעת יצאה מהסלון כשהיא לבושה בשמלה מושלמת וללא פגם ולא ברור מדוע נקרע הרוכסן". הנתבעת האשימה את יצרנית הרוכסן שסיפק סחורה באיכות ירודה והוסיפה שאין להטיל עליה אחריות ולא התרשלה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.

בדיון בפני השופטת גילת שלו, טענה הנתבעת שאורך הרוכסן 25 ס"מ וניתן היה לתפור אותו בדקות ספורות. כמו-כן האשימה את התובעת שעשתה שימוש לא סביר בשמלה וגרמה לקריעת הרוכסן. "אני לא יודעת מה קרה באירוע, איך הכלה התנהגה ואם פתחו וסגרו את הרוכסן יותר מדי. התובעת הייתה צריכה להתקשר אלי ישירות מהאולם והייתי שולחת תופרת באופן מיידי".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר, הצדדים, חייבה השופטת את הנתבעת לתקן את הרוכסן ולשלם לתובעת 3,350 שקל. השופטת דחתה את הטענה שהאחריות לרוכסן מוטלת על היצרן וקבעה שהנתבעת התרשלה. לדבריה, מצופה ממעצבת מפורסמת ובעלת מוניטין, להשתמש בחומרים משובחים ביותר ואל לה להטיל את מחדליה על יצרני חומרי הגלם של השמלה. "ברור שהנתבעת התרשלה בהכנת השמלה, לא הכינה אותה במיומנות הנדרשת ממעצבת שמלות, ועל כן אני קובעת שהנתבעת אחראית לנזק שנגרם לתובעת". השופטת הוסיפה שלתובעת נגרמה עוגמת נפש רצינית.