שני תלמידי ישיבה שהבריחו סמים - לכלא

שני תלמידי ישיבה מירושלים שנתפסו בהברחת סמים נידונו (יום ה', 25.9.08) בבית המשפט המחוזי לעונשי מאסר. השופט משה רביד גזר על משה אהרן וייספיש 28 חודשי מאסר בפועל ועל חברו אברהם פרונמן 32 חודשי מאסר. כמו-כן גזר עליהם ארבעה חודשי מאסר על תנאי.

וייספיש ופרונמן, תלמידי ישיבת מיר, הורשעו לאחר שהודו במעשיהם, במסגרת עסקת טיעון. מגזר הדין עולה כי בסוף דצמבר 2007 פנה אלי סבג לפרונמן וביקש שישיג לו בלדר להעברה של מזוודה מחוץ לישראל תמורת 50,000 שקל וכן ביקש ממנו שישקיע 25,000 שקל מכספו. פרונמן חשד כי מדובר במזוודה שיש בה סמים אך עצם את עיניו לאפשרות זו. הוא מסר לסבג 25,000 שקל, והציע לווייספיש, על-פי הוראת סבג, להעביר מזוודה מבלגיה לישראל תמורת 20,000 שקל, וזה הסכים.

בעת שהותם בבריסל, העביר פרונמן, באמצעות אחר, 2,200 שקל לכיסוי הוצאותיהם של השניים. על-פי הוראת סבג, נסע וייספיש לאמסטרדם ונפגש עם אדם ששמו ג'ון. בנוכחות וייספיש, הסליק ג'ון שקית ובה שני קילוגרמים סם מסוג MDMA, המשמש לייצור כדורי אקסטזי, בדופן כפולה של מזוודה,ומסר לו אותה. וייספיש חשד שמדובר בסם אך עצם את עיניו. הוא טס עם המזוודה בחזרה לישראל, ונסע להיפגש עם חברו בדירתו ברחוב מאה שערים 3 בירושלים כדי למסור לו את המזוודה. השניים נעצרו, והועמדו לדין.

לשופט רביד הוגשו תסקירים של שירות המבחן ומהם עולה כי השניים בלא עבר פלילי, בראשית שנות העשרים לחייהם ויכולים להשתלב בעתיד בחברה באופן נורמטיבי. עוד מתברר כי וייספיש שאף לעצמאות כלכלית, וניסה לארגן הסעות של חרדים בתקופת הקיץ לים, אך נקלע בשל כך לחובות כספיים ולכן היה נוח לפתות אותו לביצוע העבירה.

פרונמן עבד בשעות אחר-הצהריים בחנות ספרים במקביל ללימודיו בישיבת "מיר" בשעות היום. גם הוא שאף לעצמאות כלכלית,והתפתה לחבור לסבג לנוכח האפשרות הכספית הגלומה בכך.

הרב אורי זוהר: גם אני עברתי עבירות סמים

לשופט הוגשו מכתבי רבנים, והיו רבנים שאף העידו, וכולם העלו על נס את סגולותיהם המיוחדות של השניים. הרב אורי זוהר, שסיפר כי בעברו השתמש בסמים, העיד כי הוא שייך לארגון התנדבותי "לב אחים", העוסק בנוער בסיכון וכי הוא מוכן לשבץ את וייספיש במערכת ההסברה של הארגון כדי למנוע מעידות מאחרים.

שני תלמידי הישיבה העלו על הכתב את בקשותיהם להקלה בעונש והביעו חרטה גמורה על המעשה החמור. וייספיש סיפר כי פרסם מכתב בעיתונות החרדית ובו הזהיר את בחורי הישיבות לבל יתפתו לשום דבר שמריח ממנו ריח של פשע.

פרונמן תיאר במכתבו, בין היתר, את תנאי המעצר הקשים. הוא הביע חשש שאם ישלח לכלא, עלול הדבר לפגוע בסיכוייו להתחתן וכן יפגע בלימודיו בישיבה.

התובעת עו"ד אשרת שהם דרשה להחמיר בעונשם של השניים, ואמרה כי כל הקלה בעונש תהיה מסר ותמריץ לאחרים, לרבות אנשי קהילתם, ללכת בדרכם. היא ציינה כי המניע העיקרי למעשיהם היה התאווה לבצע כסף, וכי אין מדובר בנאשמים שמצבם הכלכלי היה קשה.

הסנגורים, עורכי הדין ראובן בן חיים ודוד הלוי, ביקשו להקל בעונשם של השניים משום שהודו ושיתפו פעולה עם החוקרים, הביעו חרטה, והרבנים הביעו נכונות לסייע לשקמם.

עברו על החוק הפוטר בני ישיבות מצה"ל

בגזר הדין ציין השופט רביד כי שמע מפי רבנים רבים על מידותיהם הטובות של השניים ותרומתם. אך איש מהרבנים לא גינה במפורש את המעשה הנפשע. השופט הדגיש כי "אם אכן הנאשמים ניחנו במידות טובות כפי ששיבחו אותם כל הרבנים, היה צריך להתנופף לנגד עיניהם דגל שחור, האומר להם שלא ליטול שום חלק בעסקת הסמים ואף למסור את המידע שברשותם למשטרת ישראל מיד לכשנודע להם". הוא קבע כי "שני הנאשמים לא היו פונים למשטרה, מוסרים לה מידע ומשתפים איתה פעולה, לולא נתפסו על ידה".

השופט רביד גם העיר כי השניים קיבלו פטור משירות בצה"ל על-פי החוק לדחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ואולם מתברר כי שני תלמידי הישיבה עסקו בעיסוקים צדדיים האסורים עליהם לפי חוק זה, ווייספיש נסע לחוץ לארץ שלא בתקופות של חופשה מרוכזת הקבועות בחוק ובלא קבלת היתר מראש מינהל גיוס, כפי שנקבע בתקנות.