בג"צ דחה עתירת סרבני שירות בשטחים מטעמי מצפון

בג"צ דחה (יום ב', 30.12.02) עתירתם של שמונה חיילים וקצינים המסרבים לשרת בשטחים מטעמי מצפון. עם מגישי העתירה נמנה סגן דוד זונשיין. בשל דחיית העתירה ישוב זונשיין לכלא לתקופה של שלושה שבועות.

[פסק הדין המלא, ראו קישור]

שלושת השופטים, נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, אילה פרוקצ'ה ודורית בייניש, דנו בעניין הסרבנות הסלקטיבית, לסברת הסרבנים שנשענו על טיעון זה. לדברי המשיב - הפרקליט הצבאי הראשי, אין המדובר בטיעון המבוסס על שאלה מצפונית טהורה, אלא בכסות לעמדה אידיאולוגית פוליטית.

השופטים קבעו, כי לא ניתן להכיר בסרבנות מצפון סלקטיבית, שכן היא עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם. "החומרה שבמתן פטור מקיום חובה המוטלת על הכל בולטת לעין. תופעת הסרבנות המצפונית הסלקטיבית היא מטבעה רחבה יותר מזו "המלאה" והיא מעוררת במלוא העוצמה את תחושת ההפליה בין דם לדם. אך מעבר לכך: יש לה השלכות על שיקולי הביטחון עצמם, שכן עניין לנו בקבוצה שיש לה נטיה לגדול".

"בחברה פלורליסטית כשלנו, ההכרה בסרבנות המצפון הסלקטיבית עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם. אתמול ההתנגדות היתה לשרת בדרום לבנון. היום ההתנגדות היא לשרת ביהודה ושומרון ומחר ההתנגדות תהיה להסרת מאחזים אלו או אחרים באזור. הצבא של העם עשוי להפוך לצבא של עממים המורכבים מיחידות שונות שלכל אחת מהן תחומים שבהם מותר לה לפעול מצפונית, ותחומים אחרים שבהן נאסר עליה מצפונית מלפעול"

"בחברה מקוטבת כשלנו, זהו שיקול כבד משקל. זאת ועוד: היכולת להבחין בין הטוען בתום לב לסרבנות מצפונית לבין המתנגד למדיניותה של ממשלה או של כנסת, היא קטנה יותר בסרבנות הסלקטיבית, שכן קו הגבול בין ההתנגדות למדיניות זו או אחרת של המדינה לבין הסירוב המצפוני להגשים מדיניות זו, הוא דק ולעיתים דק מדק. גם היכולת לנהל מערכת מינהלית שתפעל ללא הפליה ומשוא-פנים היא סבוכה ביותר בסרבנות המצפונית הסלקטיבית", אמר נשיא בית המשפט, אהרן ברק, בפסק הדין.

בעניין זה קבע בית המשפט, כי אין הוא מציע להתערב בהחלטת שר הביטחון שלא לפטור משירות (מילואים או סדיר) בגין סרבנות סלקטיבית. בפסק הדין נכתב עוד, כי גם שיקולו של שר הביטחון מבוסס על איזון בין שיקולים שונים. השופטת בייניש הסכימה לפסק דינו של הנשיא ברק והוסיפה כי דווקא בעת הזו על החברה להיות מאוחדת.

סרבני השירות בשטחים עתרו לבג"צ בחודש ספטמבר, בדרישה לקבוע שהסרבנות חוקית משום שבשנתיים האחרונות הפך הכיבוש לבלתי חוקי. לטענתם, אופי השירות בשטחים מחייב אותם לבצע פעולות המנוגדות באופן קוטבי לצו מצפונם. לעתירה צורפו עוד 26 דוחות שבחנו את השלכות הכיבוש מראשית האינתיפדה ועדויות של חיילים ששרתו בשטחים.