פרס: "תומך בהקמת ממשלת אחדות"

נשיא המדינה שמעון פרס מביע תמיכה בהקמת ממשלת אחדות. "אני תמיד בעד ממשלת אחדות כשאפשר, כלומר כשיש אחדות. ככלל, אם אפשר להגיע לאחדות המטרה, אני בהחלט בעד זה. אני לא בטוח שקיימת היום האחדות הדרושה. היא אולי דרושה לעם, אבל עדיין לא מקובלת על הנבחרים". הנשיא אמר את הדברים בראיון חג המתפרסם (יום ו', 26.9.08) בעיתון "מקור ראשון" [ריקי רט, "דיוקן"].

באשר לקריאות לשנות את שיטת הממשל בישראל, פרס, שבעבר צידד ולחם עבור בחירה ישירה לראשות הממשלה, אמר: "גם אני בעד שינוי שיטת הממשל בישראל, אבל לא במובן של שינוי לשלטון נשיאותי, אלא במובן אחר. לדעתי צריך להגיע למצב שבו יהיו רק שתיים או שלוש מפלגות גדולות. אם יהיה שלטון נשיאותי בישראל, הוא לא יחזיק מעמד עם 17 מפלגות. גם בארה"ב או באנגליה דבר כזה לא היה מחזיק מעמד. על כן צריך לשאוף להגיע לשתי מפלגות, אחת בשלטון ואחת באופוזיציה. זה מאפשר גם משטר פרלמנטרי וגם נשיאותי".

הנשיא סירב להתייחס לשאלה האם על ישראל ללכת לבחירות. גם על המשמעות ההיסטורית של בחירה אפשרית באישה לכהונת ראש הממשלה לא הסכים לומר מילה.

בנושא פרשיות אולמרט אמר הנשיא: "מעורב כאן עניין משפטי שעליו לא אגיד מילה. פוליטיקאים לא צריכים להיות שופטים, אלא צריכים לדעת מתי לשתוק. אני חושב שהוא עשה מאמצים עליונים, וכמו כל ראש ממשלה הוא עמד בפני קשיים עצומים. לדברים האחרים יגיבו השופטים".

אריה בעור של גדי

צילום: מחמוד אחמדינג'אד [צילום: AP]

בנושא הבעיה האירנית הבהיר פרס דברים אותם אמר בראיון ל'סאנדיי טיימס', והסביר כי אמירתו שתקיפה צבאית באירן איננה אופציה אינם מהווים שלילה מוחלטת שלה. "תקיפה היא לא אופציה מועדפת. באופן עקרוני, אם יש אפשרות לפתור בעיה שלא בדרכים צבאיות, זה תמיד עדיף. המלחמה צריכה להיות אחרונה בסדר העדיפויות. ודאי שאין להשמיע קולות מלחמה כשאין החלטה על מלחמה. בפוליטיקה עדיף להיות אריה בעור של גדי, מאשר גדי עם שאגות של אריה. לא צריך לשאוג כל היום. מה זה נותן? זה רק גורם לכך שאירן תתחמש מהר יותר".

* אולי דווקא דיבורים נגד פעולה צבאית נותנים לאירנים תמריץ? אולי הם מבינים מדיבורים כאלה שאין לנו הכוחות, היכולת והאומץ לתקוף אותם?

"זה לא תיאטרון ולא הצגה, ולכן מוטב להיות שקטים. בוודאי שישראל צריכה לשמור על עוצמתה הביטחונית, כיוון שבלי זה יטרפו אותנו, אבל אני חושב שיש דרכים אחרות ללוחמה. לא נלך להרוס את מאגרי הנפט שלהם, אבל אפשר להקים אלטרנטיבות לנפט, למשל אנרגיה של שמש".

לונדון חיכתה לנו

צילום: חתימת הסכם אוסלו [לע"מ]

במלאת 15 שנה לחתימת הסכם אוסלו התייחס אליו פרס, והודה כי הוא למעשה הציע את הסכם לונדון שנשבר על-ידי ישראל, אך גם אוסלו היווה בסיס לשלום עם הפלשתינים. "צריך להתבונן בדברים בפרספקטיבה היסטורית. אני הצעתי את 'הסכם לונדון', שלפי דעתי היה הטוב בהסכמים, וגם מי שהתנגדו לו אז מצטערים היום שהוא נשבר. בראש המחנה הירדני-פלשתיני עמד אז המלך חוסיין. אנחנו שברנו את ההסכם הזה ואז היו שתי אפשרויות - או לחיות עם הערבים ב'ברוגז', או לנהל משא-ומתן עם שני השותפים שנותרו: פתח או חמאס. אני חושב שהיה נכון לבחור בפתח ולא בחמאס.

"אוסלו נתן את הבסיס לשלום. אוסלו הביא לידי כך שהערבים הסכימו שהבסיס יהיה גבולות 67' ולא 47'. לפי החלטת האו"ם מ-47', היינו צריכים לתת 45 אחוזים מהשטח לערבים, ולפי גבולות 67' - רק 23 אחוז. אני לא מכיר ויתור טריטוריאלי גדול יותר שאיזשהו ערבי עשה בחיים.

"בנוסף הם הכירו במדינת ישראל והצהירו על התנגדות לטרור. אומנם הם התפלגו בסופו של דבר, אבל עד היום הזה נותרה קבוצה בראשותו של אבו-מאזן, שמנהלת משא-ומתן עם ישראל, שוללת טרור ולוחמת בטרור. אם היינו רק עושים 'ברוגז', היינו במלחמה בלתי פוסקת. בפוליטיקה, אם רוצים להיות הוגנים, מוכרחים לחשוב במושגים של אלטרנטיבה. לא רק 'האם אני בעד או נגד', אלא גם 'אם אני נגד, מה האלטרנטיבה שלי'. ואלטרנטיבה טובה יותר להסכם אוסלו הייתה לפי דעתי רק הסכם לונדון".

ערפאת נפל קורבן

צילום: פרס וערפאת [צילום: AP]

כאשר נשאל האם גם מנהיגי הצד הפלשתיני קראו לעמם להתכונן לשלום, כפי שישראל עשתה, השיב: "לא. אני חושב שערפאת זיגזג בסוף. בלעדיו זה לא היה מתחיל, ואיתו זה לא היה נגמר. בהתחלה הוא קיבל החלטות אמיצות מאוד, כמו לחזור לגבולות 67', אבל אחר כך גם הוא נפל קורבן במתח שבין חמאס לפתח, ששם הפילוג הוא לא רק פוליטי, אלא גם חמוש. אמרתי לערפאת שאם הוא לא יעשה מה שלינקולן עשה - לאחד את העם גם במחיר של מלחמת אחים - הוא ייפול קורבן למלחמת אחים. לפי דעתי זה מה שקרה".