מזוז: פסילת גיורי דרוקמן - בטלה ומבוטלת

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז קובע (יום ד', 24.9.08) כי פסילת גיורי הרב דרוקמן, בידי דיין בית הדין הרבני הגדול הרב אברהם שרמן ודיין בית הדין האזורי באשדוד הרב אברהם עטיא, נעשתה ללא סמכות תוך הפרת חוק הדיינים והפרת זכויותיה של האישה שאת גיורה פסלו. בתגובה לעליון, במסגרת עתירת האישה נגד פסילת גיורה, מבקש מזוז לבטל את פסקי הדין הללו.

מדובר בפרשה שהתפוצצה בעקבות פנייתה של אישה לבית דין רבני באשדוד על-מנת שיסדיר את גירושיה. מבית הדין יצאה האישה עם פסילת גיורה מלפני 15 שנים והנחיה לכלול אותה ואת ילדיה ברשימת מנועי נישואין. האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול, וזה דווקא "הרחיב את היריעה". הרכב בראשות אב בית הדין הרב אברהם שרמן קבע כי כל הגיורים שבוצעו על-ידי בתי הדין הרבניים המיוחדים לגיור בראשות הרב חיים דרוקמן פסולים. פסק דינו של הרב שרמן זכה לביקורת חריפה מצד נציבת תלונות הציבור לשעבר השופטת (בדימ.) טובה שטרסבורג כהן, אשר המליצה אף להדיחו בעקבות הפרשה.

הפרת זכות הטיעון

האישה עתרה באמצעות עוה"ד אביעד הכהן וכן עוה"ד סוזן וייס ויפעת פרנקבורג ממרכז צדק לנשים, בדרישה לבטל את פסקי הדין. אמש (ד') נמסרה גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה יש לבטל את פסקי הדין. מזוז קבע כי פסקי הדין ניתנו בחוסר סמכות ותוך פגיעה בזכויותיה של האישה במהלך ההליך השיפוטי. לדבריו, בפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי באשדוד נפלו "פגמים מהותיים היורדים לשורשם של סמכותו". מדובר בהפרת זכות הטיעון של האישה אשר מצאה עצמה בתום דיון על גירושיה, מתמודדת עם פסילת גיורה והכללתה כאמור ברשימת מנועי נישואין, זאת "ללא הליך שיפוטי סביר על כל שלביו לרבות כתבי טענות, טיעון בפני בית דין והבאת ראיות על-ידי הצדדים הנוגעים בדבר".

זאת ועוד, "בית הדין הסתמך בהכרעתו על פרסומים ותכתובות שונות בגדר תשתית עובדתית וזאת על אף שחומרים אלו כלל לא הובאו לידי הצדדים במסגרת ההליך הנדון ומבלי שניתנה לצדדים אפשרות להתייחס ולהעלות טענותיהם ביחס אליהם".

"תרופה" לפגמים לא נמצאה כאמור גם בערכאה הגבוהה יותר, בית הדין הרבני הגדול, אשר פסל כאמור את כל הגיורים לא רק זה של אותה אישה. מזוז כותב עוד כי פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול, הסתמך על תלונות ומסמכים שהגיע לידיו באשר לגיורים שנערכו בעבר על-ידי בתי הדין לגיור בראשות הרב דרוקמן, "מבלי שאלו הוגשו על-ידי הצדדים ומבלי שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס אליהם".

דן יחיד - ללא סמכות

בהחלטה על פסילת גיור האישה "הופרה זכות הטיעון שלה, שהינה זכות יסודית ובסיסית העומדת למתדיין בפני כל ערכאה בעל סמכות שיפוטית", כתב מזוז. הוא הדגיש כי בית דין דתי "ככל גוף שיפוטי אחר", מחוייב לתת לבעלי הדין אפשרות להעלות טענות ולהביא ראיות בטרם החלטה. זוהי לדבריו "זכות בסיסית שהינה חלק מעיקרי הצדק הטבעי, והפרתה מהווה חריגה מסמכות שיש בה כדי לפסול את ההחלטה שניתנה ולהוות עילה להתערבות בית המשפט העליון".

פגם נוסף עליו מצביע מזוז, הוא מתן פסק דין בבית הדין האזורי על-ידי דן יחיד. אחד מסעיפי חוק הדיינים קובע כי "בית דין רבני ידון בשלושה", אלא אם כן בעלי הדין הסכימו ל"דן יחיד". בני הזוג הסכימו לדון בנושאי הגט בפני דן יחיד, כתב מזוז, אך "משהתעוררה ביוזמת בית הדין סוגיית השתייכותה הדתית של האישה ומשלא ניתנה הסכמתה כי נושא זה יידון ויוכרע על-ידי דיין אחד, לא ניתן לראות עניין זה כ'עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד'".

יתרה מכך, מדגיש מזוז, מעמד אישי אינו אחד מהנושאים החוק התיר לדון בהם בדן יחיד. מדובר בפסק דין שניתן ב"הרכב חסר" לפיכך נפל בו "פגם היורד לשורש סמכותו" ודינו להתבטל.

אין תוקף הלכתי

מזוז מוסיף בחוות דעתו כי למעשה לפסקי הדין בפרשה אין כלל תוקף משפטי או הלכתי "הוא אינו מחייב בהתאם כללי הדין הדתי עצמו אשר כידוע אינו מכיר בכלל התקדים המחייב, והן לפי הכללים הבסיסיים החלים בשיטתנו המשפטית באשר לכוחו המחייב של פסק דין כלפי מי שלא היה צד להתדיינות בה ניתן". כמו כן, אין בפסקי דין אלו כדי לחייב את רושמי הנישואין "כל עוד לא בוטלה תעודת [המרת דת, ר.א.] או תוקפה לא עוכב על-ידי גורמים מוסמכים לכך, אין בידי הרב רושם הנישואין לערער על תוקפה של תעודה זו". מזוז הדגיש עוד כי "דרך המלך" לדיון בתוקפו של גיור שנערך בפני בית דין מוכר לגיור, ככל שמתעורר ספק באשר לגיור שנערך, הוא בפני בית הדין אשר ערך את הגיור "ולא אגב התדיינות בערכאה אחרת".

כאמור, עמדת מזוז היא כי יש לבטל את פסקי הדין של בית הדין האזורי ושל בית הדין הרבני הגדול.