החקירה נגד השוטר "טויחה" שש שנים

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (יום א', 21.9.08) בקשה של קצין משטרה לבטל מטעמי הגנה מן הצדק כתב אישום נגדו על הריגת עבריין. מדובר בקצין שהרג לפני שש שנים סוחר סמים במהלך מרדף אחריו בחברון. השופטת נאוה בן אור קיבלה את טענות הקצין כי בחקירה ובהליך נפלו פגמים קשים, אך דחתה את בקשתו לבטל את האישום בטענה כי מדובר בעבירה חמורה מדי, וכי בית המשפט הוא שיקבע את מידת הנזק שגרמו הפגמים.

מדובר באירוע משנת 2002 במהלכו השתתף הנאשם, קצין המשטרה אודי לוי במארב לסוחר סמים בחברון. במהלך המארב החל הסוחר להימלט, והשוטרים החלו לשעוט אחריו. לוי רדף אחרי העבריין ואף קרא לעברו: "עצור, משטרה". אך העבריין המשיך לברוח. לוי הוציא אקדח וצמצם רווחים בינו לבין העבריין. העבריין התכופף וזרק אבן לעבר לוי, אך לוי המשיך לרדוף אחריו. העבריין שב והרים אבן ואז כנטען באישום נגד לוי, הוא כיוון את אקדחו וירה כדור שפגע בגבו של העבריין וגרם למותו.

אינטרס ציבורי להעמיד לדין

כאמור, רק לפני כשנה הוגש נגד לוי כתב אישום. בא-כוחו של לוי, עו"ד יצחק כהן טען כי הגשת כתב האישום שש שנים אחרי האירוע פוגעת ביכולתו לנהל את הגנתו. עוד טען כי זכויותיו החוקתיות של לוי נפגעו שכן נחקר פעם אחת ביום האירוע ללא שהוזהר או הועמד על זכויותיו. "במהלך השנים שחלפו לא בוצעה כל פעולת חקירה ישירות מולו, והוא סבר לתומו כי האירוע מאחוריו...המשיך בשירותו במשטרה, קודם בסולם הדרגות ואף צויין כקצין מצטיין על-ידי נשיא המדינה".

מנגד, התביעה טענה כי למרות שחל שיהוי בהגשת כתב אישום כנובע מ"השתלשלות עניינים מצערת וחריגה", מדובר "באירוע חמור של מרדף ממושך אחרי חשוד בסחר סמים אשר נמלט רגלית מהשוטרים, נורה בגבו על-ידי הנאשם". עמדת התביעה הייתה כי "קיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין של מי שגרם בנסיבות אלו למותו של אדם. אינטרס זה הוא אינטרס מכריע מול טענותיו של הנאשם בדבר הקושי, ככל שייווצר, בניהול ההליך בשיהוי ניכר".

פגמים חמורים בחקירה ובהליך

כאמור, בית המשפט דחה את בקשתו של לוי לבטל את כתב האישום. השופטת נאוה בן אור כתבה כי בחקירה ובהליך העמדה לדין נפלו "פגמים חמורים", וקשה לדבריה להבין כיצד אירוע כה חמור במהלכו נורה עבריין למוות "טופל בצורה שמתוארת לעיל".

בין היתר ציינה כי תיק החקירה כלל "תחקיר", חקירת האירוע בידי חבריו ליחידה. כמו-כן התיק הכיל את העדויות שנגבו באותו יום ותוצאות נתחיחת הגופה. מלבד אלו, במשך שנים לא נערכו פעולות חקירה נוספות. היא הוסיפה כי רק לאחר 10 חודשים הועבר התיק לפרקליטות. "החל מהעברת התיק לפרקליטות התנהל דיון נינוח מאד בין הפרקליטות לבין מח"ש ומשטרת ישראל בשאלה מי ישלים את החקירה". לדבריה מח"ש סירבה בתואנות שונות לערוך את החקירה, בין היתר בטענה כי אינה פועלת בשטחים. "לא הוברר לי איזו מניעה הייתה קיימת לחוקרי מח"ש לזמן את השוטרים המעורבים בכללם הנאשם למשרדי החקירה בירושלים ולגבות מהם הודעות", כתבה בן אור.

הגנה מן הצדק תתברר בסוף

בן אור מציינת עוד כי בסופו של דבר ניתנה הוראה למח"ש לבצע את השלמת החקירה, אך לדבריה "המעט שניתן לומר על התנהלות זו, שהיא מבישה. קצין משטרה החשוד בעבירה כה חמורה ממשיך לשרת במשטרה, מקודם בסולם הדרגות ואף זוכה להכרה כקצין מצטיין והכל כשעננה כזו מרחפת מעל ראשו. ורשויות האכיפה מצידן אינן מתייחסות בדחיפות לאירוע החמור, ואינן עושות כמעט דבר כדי להביא לבירור האמת במשך שנים ארוכות מבלי שתהיה מניעה אובייקטיבית כלשהי לעשות כן...התנהגותן של רשויות האכיפה מתאפיינת ברמה גבוהה במיוחד של רשלנות".

העבירה המיוחסת ללוי חמורה, כתבה השופטת, ולכן האינטרס הציבורי הוא לברר את אשמתו של קצין משטרה שירה למוות בגבו של עבריין. מנגד, חלוף הזמן יכול להשליך על איכות הראיות, מיצוי חקירה נגדית ועל הצגת עדי ההגנה לטובתו. כמו גם חקירה לא ממצה, בלא אזהרה וללא שניתנה לו זכות היוועצות עם עורך דין. מדובר בפגמים בחקירה ובהליך ש"יש בהם כדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות, אלא שהפגמים מתייחסים לראיות ולחסרונן. לפיכך, פעולת טענת הגנה מן הצדק ראוי לה שתתברר במהלך המשפט".

השופטת הדגישה עוד כי מדובר באחד מאותם מקרים שבהם נכון יהיה לברר את הטענה דווקא בסוף ההליך ולא בתחילתו "אחרי שתמונת הראיות בכללותה תיפרש בפני בית המשפט. או אז ניתן יהיה להעריך באספקלריה של הגנה מן הצדק את טיבן של הראיות את היכולת לנהל חקירה נגדית יעילה ואת משמעות חסרונן של ראיות שלא נאספו סמוך לאירוע".