בל"ד וח"כ בשארה מתנגדים לפסילתם: "בעד הגדרה עצמית ליהודים בישראל"

ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, דוחה את דרישת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, המבקש מוועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדות בל"ד וח"כ עזמי בשארה מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-16.

ארגון עדאלה הגיש בשמם (יום ו', 27.12.02) את תשובתם של ח"כ ד"ר עזמי בשארה ומפלגת בל"ד.

בבקשות הפסילה נגד ח"כ בשארה ובל"ד, אשר הוגשו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ח"כ ישראל כץ, תנועת חרות וח"כ אביגדור ליברמן, נטען כי מטרותיה ומעשיה של בל"ד, אשר הובאו לידי ביטוי על-ידי ח"כ ד"ר עזמי בשארה, בכלי התקשורת השונים, מביאים למסקנה כי אלה שוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותומכות תמיכה של ממש במאבק מזויין של ארגוני טרור כנגד מדינת ישראל.

בחוות הדעת של היועץ נכתב: "מחומר הראיות עולה, שרשימת בל"ד עוטה על עצמו מסיכה ואין תוכה כברה. חומר הראיות שייפרס כאן מלמד, כי מטרותיה ויעדיה המרכזיים של רשימת בל"ד הם שלילת קיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, ותמיכה במאבק מזוין של ארגוני טרור נגד ישראל".

רובינשטיין טען, כי "למפלגת בל"ד פרוגרמה ברורה וסדורה, שעיקרה לשנות את אופייה היהודי של מדינת ישראל, ולהקים במקומה מדינה פלשתינית מהירדן לים בה תהיה זכות ישיבה רק לאותם יהודים וצאצאיהם שהיו כאן טרם הקמת המדינה".

בכתב התשובה, המשתרע על-פני 1,500 עמודים, נטען כי בקשות הפסילה לא שום ראייה המתייחסת למעשיהם או לפעולותיהם של המשיבים. "הם התעלמו מכל הפרסומים של בל"ד, מדברי מנהיגיה המתועדים, מנאומי ח"כ בשארה בפני הציבור ובכנסת, ממאמריו השבועיים והאקדמיים המעידים על מטרות בל"ד השקופות והידועות".

כתב התשובה התבסס, בין היתר, על תצהירו של ח"כ בשארה, יו"ר מפלגת בל"ד. בתצהיר ציטט בשארה מאמרים שהוא כתב וראיונות שהעניק בישראל ובמדינות ערביות, ובהם שלל פגיעה בחפים מפשע והביע הכרה בזכות ההגדרה העצמית של היהודים בישראל. בנוסף, הקדיש ח"כ בשארה פרק נרחב לתאוריה הפוליטית שלו הכוללת, בין היתר, את הרעיון "מדינת האזרחים", ח"כ בשארה טען בתצהירו כי, חלק הראייתי של הבקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לפסילת מועמדותו, מלא בסילופים עובדתיים הרחוקים מאוד מתפיסתו המוסרית והפוליטית.

בכתב התשובה נטען כי, חלק מהציטוטים שהביאו מבקשי פסילתו של בשארה, מסתמכים על כתב האישום שהוגש נגדו בגין נאומו באום אל פחם ובסוריה שהדיון בו עדיין תלוי ועומד בפני בית המשפט. אולם, למרות הסיכויים הגבוהים לביטולו של כתב האישום, המערכת הפוליטית ממבקשת להשפיע על הליך פלילי העומד בפני הרשות השופטת, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר הוא בעצמו היה צד בהסרת חסינותו של ח"כ בשארה. "מעשה זה פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, במעמדה של הרשות השופטת, בחזקת החפות של ח"כ בשארה, ובזכותו להתגונן כדבעי ללא לחצים בפני ההליך המשפטי", נטען בכתב התשובה.

עוד נטען בכתב התשובה, כי מבקשי הפסילה מתבססים על סעיף 7א (א) (3) לחוק היסוד. הכנסת המתייחס לתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור, אשר חוקק בחודש מאי 2002. "למרות זאת", נטען בכתב התשובה, "המבקשים לא הביאו אף ציטוט שמתייחס לתקופה שאחרי חקיקה זו. במילים אחרות, הם מבקשים להחיל רטרואקטיבית סעיף המגביל זכות יסוד - והכל בניגוד לחקיקה ולהלכה הפסוקה".

בנוסף, נטען, מעלה הסעיף בעיות משפטיות רציניות בתחום הפרשנות שלו, מכיוון שהמחוקק לא קבע את ההגדרה של אגרון טרור, והשאיר את זה לשיקול דעתה של הממשלה. בכך הוא פגע בעיקרון הפרדת הרשויות.

בכתב התשובה הודגש עוד, כי פסילתם של ח"כ בשארה ושל מפלגת בל"ד מהווה הפרה בוטה וחמורה לזכויות היסוד, ופוגעת בערכי המדינה כמדינה דמוקרטית. היא תפגע בעיקרון השיוויון, בעיקרון חופש הביטוי של קבוצת המיעוט, ובזכותם לחלוק על עמדות פוליטיות השוררות בקרב הרוב, ובזכותם הבסיסית לתבוע בדרכים ליגיטימיות את שינונן.

עוד התייחסו עורכי הדין בכתב התשובה, להתבססות בקשת הפסילה של היועץ המשפטי לממשלה על חוות דעת של השב"כ, שיש בה, לדעתם, משום התערבות גוף שלטוני השייך לרשות המבצעת בהליך דמוקרטי-אזרחי. "התערבות השב"כ הינה מעשה מסוכן ביותר וחסר תקדים. שכן, רשויות הביטחון הכפופות לראש הממשלה, ירשו לעצמן לקבוע מי יהיה ברשות המחוקקת. התערבות זו הינה פגיעה יסודית בעיקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות".

כתב האישום הוכן על-ידי עו"ד חסן גבארין ועו"ד עביר בכר מארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט בישראל, וכן על-ידי עו"ד ריאד אלאניס מטעם מפלגת בל"ד.