ממשל ארה"ב מגבש תוכנית להצלת המשק

הממשל הפדרלי בוושינגטון מכין סדרת צעדים שיהיו אולי ההתערבות הממשלתית הגדולה ביותר בשוקי הכספים מאז השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30. הצעדים נובעים מהתגברות הצורך בבלימת המשבר הפיננסי לאחר סדרת הצלות ממשלתיות אד-הוק של פירמות אמריקניות.

כלי התקשורת בארה"ב מדווחים כי במרכז התוכנית הפוטנציאלית יעמוד מנגנון שיספוג נכסים רעים ממאזני החברות הפיננסיות. מנגנון זה יהיה דומה בטיבו למנגנונים שהוקמו במשברים פיננסיים בעבר. גודלו של הגוף שיקום עשוי להגיע למאות מיליארדי דולרים.

קברניטי המשק, ובראשם נגיד הבנק הפדרלי בן ברננקי ושר האוצר האמריקני הנרי פולסון, נועדו בגבעת הקפיטול עם נציגי הקונגרס, למטרה זו.

עוד הצעה שנדונה בשיחות היא יצירת ביטוח פדרלי למשקיעים בקרנות הדדיות בשוקי הכספים, כיסוי ביטוחי הדומה לזה הקיים להבטחת פקדונות בבנקים. צעד זה נועד לבלום את בריחת כספי הלקוחות המודאגים אפילו לגורל ההשקעות הבטוחות ביותר, סימן המלמד עד כמה עמוק המשבר. בקרנות בשוקי הכספים מושקעים כיום כ-3.4 טריליון דולר.

צעד נוסף הוא הצעת הרשות האמריקנית לניירות ערך ובורסה (SEC) לאסור זמנית על מכירות בחסר (שורט). לא ברור עד כמה יהיה איסור רחב, ויתכן שיחול רק על המניות הפיננסיות.

במקום מדיניות כיבוי השריפות

פרטי התוכנית עדיין נמצאים בתהליך של עיבוד ויתכן שיוגשו לקונגרס בתוך שעות, מסר מנהיג הרוב בסנט, הארי רייד מנוואדה.

עד כה נקט הממשל שיטה של הטלאת טלאים במשבר הפיננסי, וכיבה שריפות בכל פעם שהוצתו. הצעדים החדשים יהיו בבחינת מאמץ לנקוט גישה יותר שיטתית, לאחר שסחרחרת החבות הרעים, הורדות דירוגי האשראי ונפילת המניות, הפילו שמות גדולים בעולם הפיננסים, החל מבנק ההשקעות ליהמן בראדרס ועד לענקית הביטוח AIG. נכונות הבנקים להלוות זה לזה קטנה והולכת, סימן למצוקה קיצונית, שכן השווקים הפיננסיים פועלים היטב רק כאשר הגופים הפיננסיים נותנים אמון זה בזה שיעמדו בהתחייבויותיהם.

הידיעות על התוכנית הממשלתית באו זמן קצר לאחר שהבנק הפדרלי הזרים מאות מיליארדי דולרים בהלוואות לבנקים המסחריים כדי להפשיר את הקיפאון בשוקי האשראי הגלובליים. צעד זה מיתן כנראה את התופעה של מחנק האשראי הבין-בנקאי.