איתמר בן גביר זוכה בגלל מחדלי משטרה

פעיל הימין איתמר בן גביר זוכה (יום ד', 17.9.08) בבית משפט המחוזי משניים מתוך ארבעה אישומים בהם הורשע בהם, אחזקת פרסום גזעני ותמיכה בארגון טרור - כ"ך. זיכויו בא על-רקע מחדלי המשטרה וקשיים ראייתיים.

זיכויו מחמת הספק של בן גביר, מאחזקת פרסום גזעני, מתייחס לאירוע משנת 2000. מדובר באירוע שבו נטען כי עמד ברחוב אגריפס בירושלים עם שלט עליו היה כתוב בין היתר: ערבים החוצה. בשל כך הורשע כאמור, באחזקת פרסום גזעני. בהחלטה על זיכויו כתבו שופטי בית משפט המחוזי, דוד חשין, עוני חבש ויוסף שפירא כי בדוח הפעולה של השוטר, שעמד בבסיס ההרשעה, לא הוזכר הכרוז שבגינו הואשם בן גביר. כמו-כן בדוח הפעולה ציין השוטר כי הפלקטים שנלקחו מהזירה, "נרשמו כמוצג מס' 1 ונמסרו לחוק חקירות ציון", בפועל "לא נמצא הסימון האמור על הפלקטים או על המעטפה שבתוכה הם היו בתיק החקירה".

בן גביר שיתף פעולה

יתרה מכך, עדות השוטר שנמסרה לאחר שש שנים מיום האירוע על המצאות הכרוז בין יתר הפלקטים "אין בה כדי להתגבר על חסר זה בשרשרת המוצגים". השופטים הדגישו עוד כי בן גביר לא נחקר בחשד לאחזקת הכרוז שבגינו הורשע, אלא בהחזקת כרוזים שבגינם לא הוגש כתב אישום. הם אף מתחו ביקורת על טענת התביעה כי בן גביר "אינו משתף פעולה עם חוקרי המשטרה". הם ציינו כי "בחקירתו בעניין האישום בו עסקינן, שיתף בן גביר פעולה באופן מלא עם החוקרים וענה על שאלותיהם".

כאמור, הוא זוכה מאשמה נוספת של תמיכה בארגון טרור. מדובר בדברים שאמר בן גביר במהלך ראיון לקול ישראל בשנת 2001. הוא הציג עצמו כדוברו של ארגון כך, ואמר בין היתר: "כולנו יודעים שההוצאה של תנועת כך אל מחוץ לחוק היא בדיחה גרועה... הממשלה השלטון שהוציאה את תנועת כך בצעד אנטי דמוקרטי אל מחוץ לחוק לא מאפשר לנו להיבחר לכנסת אבל כולנו מבינים שזו בדיחה, בדיחה אחת גדולה".

בהמשך אמר: "יש אצלנו במיוחד בשנה האחרונה מאז מלחמת הר הבית אנשים יותר ויותר מבינים שהרב כהנא צדק. זה מתבטא בכך שאנשים מתקשרים, רוצים להצטרף, רוצים לעבור לפעולות המגוונות שלנו". על דרכי הגיוס של הארגון אמר בן גביר, "אני יכול להגיד לך [למראיינת פאר לי שחר, ר.א.] שאם תסתובבי בכבישי הארץ תגלה מאה חמישים אלף סטיקרים של הקמפיין החדש שהשקנו זה לא מכבר וכותרתו: 'אין ערבים אין פיגועים'". בהמשך הוסיף כי "אפשר לסגור את תנועת כך, אפשר לסגור את המשרדים אבל את הרוח אי אפשר לסגור ואי אפשר לשבור אותנו".

אין קלטת - אין הרשעה

הוא הואשם בפרסום דברי "שבח, אהדה ותמיכה בארגון טרור-כך", אך זוכה. המדינה ערערה על הזיכוי בטענה כי בית המשפט לא פסק על-פי הנקבע בחוק בעבירה של תמיכה בארגון טרור אלא ערך "מבחן איזון כללי ולא ברור" בסוגיית חופש הביטוי.

כאמור, שופטי המחוזי דחו את ערעור המדינה, בשל העדרה של קלטת הראיון. הם קבעו כי לאור עדותו של מנהל חברת "יפעת מידע תקשורתי" לפיה לפעמים נופלות טעויות בתמליל, לא ניתן להרשיע אותו על-בסיס התמליל וללא הקלטת.

לצורך ההחלטה האם דברי בן גביר חוסים תחת הגנת חופש הביטוי, יש צורך ב"דברים מדויקים", קבעו השופטים, "די במילה אחת שנאמרה או לא נאמרה כדי לשנות לחלוטין משמעות של משפט". הם ציינו כי לכל אורך עדותו, עמד בן גביר על כך שהדברים שנכתבו בתמליל אינם מדויקים. כיוצא מכך, "קיים ספק סביר אם אכן אמר את הדברים בדיוק כפי שתומללו".

הקלה בשעות שירות לתועלת הציבור

בית המשפט דן גם בטענות הצדדים על עונשו. בן גביר טען כי נענש באופן החורג לחומרה מהמדיניות המקובלת, המדינה טענה כי בעונש אין כדי להרתיע אותו או אחרים מלשוב לבצע עבירות דומות. השופטים קבעו כי בדבריו של בן גביר "אין קריאה ישירה וחד-משמעית למעשי אלימות והם אינם נמצאים בגבול העליון של עבירות ההסתה" ולכן הוחלט להקל בעונשו ולהעמיד את היקף שירות לתועלת הציבור בו חייב במכסה של 200 שעות, שאינה בגדר "היקף נרחב". הם הורו לשירות המבחן להגיש בתוך חודש תוכנית לשירות לציבור עבור בן גביר.