רופא השיניים "סחר בפרת חברו"

רופא שיניים ש"עשה סחורה בפרתו של חברו", וסירב לנטוש את "הפרה המניבה", דירה ששכר בראש העין, ננזף על כך במילים חריפות בבית משפט השלום בפתח תקוה, והצטווה (יום ב', 15.9.08) לפנותה. כדי לבטא את מורת רוחה חייבה אותו השופטת שלהבת קמיר-וייס לשאת בהוצאות המשכירים ובשכר טירחת עורך דינם בסך 15,000 שקל.

הרופא, ד"ר מריאן מרקוזון, שכר ביולי 2006 דירה בת ששה חדרים ומרתף בראש העין בשכירות לא-מוגנת מבני הזוג.

באחד מסעיפי הסכם השכירות נקבע כי בעלי הדירה רשאים להודיע לשוכר על סיום תקופת השכירות, וכי במקרה זה יהיה עליו לפנות את הדירה בתוך 90 יום. עוד נקבע בסעיף זה כי השוכר לא יהיה זכאי לכל פיצוי על הפסקת תקופת השכירות.

במרס 2007 שלחו בני הזוג, באמצעות עו"ד משה שפורן, מכתב למרקוזון והודיעו לו על ביטול הסכם השכירות ודרשו ממנו לפנות את הדירה. אף שהמכתב נמסר לידיו, לא פינה את הדירה. הוא לא התפנה גם לאחר דרישה נוספת. ביוני הגישו נגדו בני הזוג תביעה לבית משפט השלום בפתח תקוה.

טענה מקוממת

ד"ר מרקוזון טען במשפטו שהסעיף בהסכם השכירות בדבר האפשרות לפנותו על סמך הודעה של 90 יום מראש, "הוגנב" להסכם השכירות וכי מכיוון שנתן אמון בעורך הדין של בני הזוג, לא קרא את ההסכם וחתם עליו בלא שהיה מודע להוראותיו. עוד טען כי בני הזוג עשו שימוש בסעיף זה "בחוסר תום לב".

בפסק הדין שחייב אותו לפנות את הדירה, לא חסכה השופטת מילים קשות מד"ר מרקוזון. השופטת כתבה כי טענתו כי לא קרא את הסכם השכירות "מקוממת ממש, בייחוד כאשר היא נטענת מפי אדם בר דעת ונבון שהינו רופא שיניים, המנהל עסק עצמאי ואך ברור הוא כי עיין בהסכם השכירות טרם חתימתו עליו".

על טענת "חוסר תום הלב" של בני הזוג, כתבה השופטת כי "מוטב היה לה שלא הייתה נטענת". שכן, מתברר מדבריהם של עדים מהימנים כי רופא השיניים "עושה סחורה בפרתו של חברו". הוא אינו מתגורר כלל בדירה אלא העביר את זכות השכירות בה למשפחה אחרת. גם טענתו כי הוא עושה שימוש במרתף בלבד, לצורכי מרפאת שיניים, התבררה כלא נכונה. העדים סיפרו כי במרתף לא נעשה שימוש זה זמן רב.

בפסק הדין קיבלה השופטת את בקשת בני הזוג לפיצול סעדים, כדי שיוכלו להגיש תביעה כספית נפרדת נגד הרופא.