סקר: מנהלי קרנות הון-סיכון מצפים מהממשלה לערבויות

הקרנות הון הסיכון יחזרו להשקיע בחברות בעיקר בסיבובים מוקדמים. כך עולה מסקר ה-VC Indicator של קבוצת ההיי-טק בדלויט-טוש בריטמן-אלמגור, לרבעון הרביעי של 2002. מדובר בסקר ציפיות לששת החודשים הבאים, המתקיים מדי רבעון והוא נערך זו הפעם החמישית ברציפות. תוצאותיו מייצגות תשובותיהם של שותפים ומנהלי השקעות ב-50 קרנות הון סיכון המהוות כ-85% מהשוק.

לדברי רו"ח אילן בירנפלד, ראש קבוצת ההיי-טק בדלויט-טוש בריטמן-אלמגור השנה האחרונה היתה אחת מהקשות לשוק ההיי-טק וההון סיכון. בדומה לשני הרבעונים האחרונים, בתוצאות הסקר של הרבעון הרביעי 66% מהמשיבים צופים, כי האקלים הכלכלי ישאר כפי שהוא היום ו-25% צופים, כי הוא יחמיר (בהשוואה ל-48% ו-44% בהתאמה ברבעון השלישי). המצב בסיליקון ואלי דומה: 88% מהמשיבים צופים כי האקלים הכלכלי ישאר כפי שהוא או אף ידרדר' ורק 12% צופים שיפור במצב (לעומת 22% ברבעון השלישי). "לכן, בתקופה זו במקום להתפס לפסימיות, על הקרנות לעסוק בשאלות יסוד ושאלות פונדמנטליות לגבי היקפי ההשקעות והפעילות שנדרשת בגינם, סוגי השקעות, היקף תעשית ההון סיכון הנדרשת במדינה וגיבושה של תוכנית ארוכת טווח לתעשית ההיי-טק הישראלית בכללותה", אומר בירנפלד.

לצד הפסימיות מהמצב, 33% מהמשיבים צופים, כי ההון הכולל אשר יושקע בשנת 2003 יהיה גבוה מההון שהושקע ב-2002, למרות היקף ההון הנמוך הזמין בקרנות. 44% מהמשיבים צופים, כי היקף ההון אשר יושקע ב-2003 יוותר ללא שינוי. כך או כך, מרבית המשיבים (77%) סוברים כי למרות ההון הנמוך הנמצא בידי הקרנות, ההשקעות לא יקטנו. נתונים אלה מחדדים עוד יותר את בעיית זמינות ההון הצפויה להיווצר בקרנות, ששוק ההיי-טק יאלץ להתמודד עמו לקראת שנת 2004. בקרב מנהלי ההון סיכון בסיליקון ואלי 45% צופים גידול בהון אשר יושקע ב-2003.

43% ממנהלי הקרנות צופים, כי עיקר השקעתם בחברות תהיה בסיבוב הראשון (בהשוואה ל-27% ברבעון הקודם), 35% מהמשיבים מתכוונים להשקיע בעיקר בסיבוב השני (בהשוואה ל-50% שהשיבו כך ברבעון השלישי), ו-22% ישקיעו בשלב הסיד. תשובות דומות השיבו גם מנהלי הקרנות בסיליקון ואלי: 51% יתמקדו בסיבוב הראשון, ורק 33% בשלב ה- mid-stage.

63% מהמשיבים ציינו, כי הם צופים כי יבצעו את מרבית השקעותיהם בחברות שצפויות להגיע לידי רווחיות רק בעוד 2-5 שנים. 36% מתכוונים להשקיע בחברות שיציגו רווחיות בתוך שנה.

לדברי בירנפלד, זו דוגמא לחזרה של הקרנות ושל השוק ליסודות (ל-basics). על-פי הערכות, ישנן כיום כ-200 חברות היי-טק בשלות, הצפויות להגיע לאיזון בעתיד הקרוב. חברות אלה, הנמצאות בסיבובי גיוס מאוחרים יותר, הן חברות שההשקעות בהן התבצעו בערכים גבוהים מאוד, ושום השקעה בהן כיום אינה כדאית, שכן היא לא תוכל "להחזיר" עצמה למשקיעים. "יש לזכור, כי מטרתן הראשונית של הקרנות היא להשיא תשואה ולמנף את כספי המשקיעים ועובדה זו היא המובילה וקובעת את שיקולי השקעותיהן", אומר בירנפלד. "לכן ניתן לראות את הקרנות חוזרות להשקיע בחברות בתחילת דרכן, אשר שוויין אינו מוגזם והן בעלות עלויות, הוצאות ותזרים מזומנים נמוך".

בירנפלד מסביר, כי בעוד קצב ההוצאות של חברות בשלות מחייב תזרים מזומנים גדול למימון מצבת כוח האדם ומערך השיווק והפיתוח, חברות קטנות נדרשות לפחות השקעה בטווח הקצר והבינוני.

"השקעה בחברות בסיבוב ראשון או בשלב הסיד מאפשרת לקרנות ולשוק 'לקנות זמן' בתקווה שעד 2004 מצב השוק ישתפר", אומר בירנפלד. "אולם אם עד אז המצב לא ישתפר, התעשיה כולה תמצא את עצמה בבעיה קשה עוד יותר. בעיית המזומנים של הקרנות צריכה להטריד את כולנו, שכן הקרנות הן חלק מהותי מתעשית ההיי-טק ואחד הגופים העיקריים שמזינים את התעשיה. במידה ולא יימצא כסף לקרנות, כל היזמות הישראלית והחברות הצעירות והחדשות יימצאו עצמן מול שוקת שבורה ובמחסור קיומי בהון".

מצפים הממשלה לעודד גופים מוסדיים

95% ממנהלי ההשקעות צופים, כי גיוס כספים עבור הקרנות בששת החודשים הקרובים ימשיך להיות קשה ואף קשה יותר (לעומת 100% ברבעון השלישי). נתון זה שוב מעיד על הקשיים הצפויים לקרנות בטווח הקרוב והבינוני. 59% ממנהלי הקרנות צופים, כי בששת החודשים הקרובים תהיה ירידה בשיעור ההשקעות הזרות, 26% צופים שלא תהיה כלל השקעה זרה.

שוב עולה מהסקר, כי הגופים המוסדיים הינם הגורם העיקרי שיכול להוות מקור לגיוס כספים עבור הקרנות. אך לדברי בירנפלד, לא ניתן לקרוא להם להשקיע ללא נקיטת עמדה של המנהיגות הכלכלית והממשלתית המובילה למהלכים אופרטיביים, המעידים על מחוייבותן לתעשייה. רק מהלך כזה ישדר מסר חיובי לשוק המקומי ולמשקיעים זרים, אשר השקיעו בעבר בהיי-טק הישראלי וכיום מדירים את רגליהם משוק זה. את המהלכים צריכה להוביל מנהלת היי-טק, אליה יחברו הגורמים מכל התעשייה, והיא תהיה אחראית להתוות תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח.

"מיוזמות שונות ניתן ללמוד, כי כאשר גופים בעלי אינטרסים כלכליים אמיתיים חוברים יחד, למשל במקרה של ביטול המס על משקיעים זרים, ניתן לקבל את ההחלטות הנדרשות וליישמן", אומר בירנפלד.

לשאלה כיצד ניתן להעמיק את מעורבותם של הגופים המוסדיים בשוק ההון סיכון השיבו 42%, כי הממשלה חייבת לספק ערבויות להשקעותיהם. 42% מהמשיבים רואים בתמריצי מס גורם חשוב אשר ישפיע על מעורבות המשקיעים המוסדיים.

ניסיון נוסף של מנהלי ההשקעות להתמודד עם המצב: 56% ימשיכו לעודד את חברות הפורטפוליו להפנות בקשות למימון ממשלתי נוסף. 33% יעודדו את החברות למקם את הנהלותיהן בחו"ל.

לדברי בירנפלד, לצד הקשיים בגיוס כספים, בחודשים האחרונים התרחשו שינויים רבים בקרב הקרנות ומגמות, כמו מיזוגי קרנות הון סיכון, עזיבת שותפים צפויים והעברת ניהול חברות פורטפוליו לקרנות אחרות, יימשכו ואף יגדלו בששת החודשים הקרובים. התייעלות הקרנות עצמן ותעשיית ההון סיכון הינה עדות נוספת לחזרה ליסודות.

ישנו גידול במספר חברות הפרוטפוליו, שיעברו להיות מנוהלות על-ידי קרנות אחרות (51% לעומת 41% ברבעון הקודם). 54% צופים, כי תהיה עלייה במספר הקרנות שיתמזגו (לעומת 63% בסקר האחרון); 54% צופים גידול במספר השותפים שיעזבו את הקרנות (לעומת 57% ברבעון הקודם), 67% ציינו כי פעילותן של קרנות משניות תגדל בששת החודשים הקרובים (לעומת 67% ברבעון הקודם). לעומת זאת, ישנה ירידה במספר המנהלים הצופים עלייה בדמי הניהול (39% לעומת 53% ברבעון הקודם) או החזר כספים למשקיעים (33% לעומת 48% ברבעון הקודם).

צעדיהן של הקרנות לצמצם פעילות על-ידי העברת חברות הפורטפוליו לקרנות אחרות או לחברות ניהול אחרות, והחלטות של גופים שונים במשק להתרכז בפעילות הליבה ולהעביר את פעילות ההון סיכון לגורמים מקצועיים, הם ראי למצב הקשה במשק.

יחד עם זאת, התרחשו מספר מהלכים המעידים על התפיסה שקיימת בעולם לגבי היכולות הגבוהות של הקרנות הישראליות ואולי על מפנה עבור תעשיית ההון סיכון הישראלית: אינטל מיזגה את פעילות הקרן הון סיכון האירופית לקרן הישראלית שתנוהל על-ידי אינטל ישראל. UBS השוויצרית העבירה פעילותה לקרן ורטקס האירופית, ושתי קרנות אלה העבירו את ניהול השקעותיהן לקרן וורטקס ישראל. כמו-כן, קיימת תופעה של מנהלי קרנות ישראליות המייצאים ידע לשווקים זרים ברחבי העולם. "אלה ראיות ליכולות ולמוניטין של מנהלי הקרנות הישראליות בעולם. קיימת חשיבות גבוהה בשימור יכולות אלה ובהמשך ה"ייצוא", בתקווה שכאשר השוק יתאושש מהלכים אלה יעזרו לחידוש זרם ההשקעות הזרות בארץ בכלל ובקרנות הישראליות בפרט", אומר בירנפלד.

הקרנות בעמק הסיליקון פוזלות לתחומים שאינם טכנולוגיים

32% ציינו, כי בעקבות מצב השוק בארה"ב ואירופה הם יפנו לשווקים חדשים ברחבי העולם, בעיקר אסיה-פאסיפיק. 67% מהמשיבים הביעו עניין להשקיע בסין, 61% בסינגפור ו-28% בהודו. בירנפלד, מציין כי רמת העניין מתחילה להיות הדדית ועל-פי סקר שנערך בקרב מנהלי החברות המדורגות בתוכנית ה-Fast 500 שערכה דלויט-טוש באזור אסיה פסיפיק, ציינו 11% מהמנהלים ההודים את ישראל כשוק אטרקטיבי להשקעות ועסקים.

בדומה לתוצאות הסקר ברבעונים האחרונים, אבטחה וציוד רפואי ממשיכים להיות הענפים המועדפים להשקעה. נתון מעניין העולה מהסקר שערכה דלויט-טוש בסיליקון ואלי, הוא ש-38% ממנהלי ההשקעות יבחנו בחצי השנה הבאה השקעה בתחומים שאינם טכנולוגיה מסורתית.

בהערכת חברה טרם ההשקעה נלקחים בחשבון גורמים רבים, החשוב מביניהם, לתפיסתן של הקרנות, הוא הנהלת החברה. עם זאת, יש ירידה בחשיבותו: 85% ממנהלי הקרנות הישראלים, ציינו את צוות ההנהלה כגורם החשוב ברבעון הרביעי לעומת 95% ברבעון הקודם. 85% ממנהלי הקרנות בסיליקון וואלי ציינו אותו לעומת 96% ברבעון הקודם.

בסיס לקוחות או שותף אסטרטגי גם כן נתפסים כבעלי חשיבות גבוהה בעת הערכת כדאיות השקעה (61% מהמשיבים ו-48% בהתאמה). ירידה נרשמה בחשיבותה של המובילות הטכנולוגית של חברה על פני מתחרותיה, הן בקרב המשיבים הישראלים והן בקרב המשיבים האמריקניים: 52% מהמשיבים הישראלים ו-55% מהמשיבים האמריקניים ציינו מרכיב זה ברבעון הרביעי לעומת 68% ו-69% בהתאמה ברבעון הקודם.