מצא דיסק של רו"ח וניסה לסחוט את בעליו

משה פלסטר, מהנדס מחשבים, שמצא דיסק-און-קי של רואה חשבון מרמת גן, ראובן סווירי, ודרש ממנו תשלום תמורת החזרתו, שאם לא כן יספר על כך ללקוחותיו, הורשע (יום א', 14.9.08) בבית משפט השלום בתל אביב בסחיטה באיומים. השופטת רחל גרינברג דחתה את טענתו של פלסטר כי מדובר במשא-ומתן עסקי שכלל דרישה לגיטימית לקבל תמורה כספית הולמת על שחזור הדיסק, שביצע לטענתו.

בדיסק-און-קי היה חומר הקשור לעבודתו המקצועית של סווירי והמתייחס ללקוחותיו. פלסטר טען כי מצא אותו ב-28.6.06 זרוק ברחוב שבו נמצא משרדו של רואה החשבון, במצב פגום ומעוך.

למחרת, שלח פלסטר הודעת דואר אלקטרוני לסווירי והודיע כי מצא את הדיסק. רואה החשבון השיב כי ישמח לקבלו בחזרה.

בתגובה, דרש פלסטר 500 דולר בעד החזרת הדיסק ושמירה על פרטיות הלקוחות של רואה החשבון. הוא הוסיף כי התייעץ עם מישהו שהעריך את המידע העסקי המצוי על הדיסק בסכום זה. רואה החשבון השיב לו כי לדעתו הסכום הנדרש גבוה מדי.

ההתכתבות נמשכה, ופלסטר כתב לסווירי בין היתר: "לצערי אני חולק על דעתך. אני לא בטוח למשל שאנשים ממשרד פוגל לוין (אחד מלקוחותיו של עורך הדין) ישמחו לדעת שהמידע עליהם מסתובב חופשי".

בשלב הזה חש עצמו סווירי מאוים והגיש תלונה במשטרה. הוא הונחה לנהל מו"מ עם פלסטר. סווירי הציע לו תשלום של 1,000 שקל, אך זה סירב להסתפק בכך וכתב לו: "עשיתי בדיקה ויש חומר עסקי רב מאוד ונראה לי שהוא שווה יותר."

תשלום בעד שחזור מידע?

סווירי, בהתאם להנחיית המשטרה, הסכים לשלם לפלסטר את הסכום שדרש וסיכם איתו שהדיסק יועבר לידיו באמצעות שליח שגם ייקח את הכסף בעבור פלסטר. ב-4.7.06 העביר פלסטר באמצעות חברת שליחויות את הדיסק למשרדו של סווירי ברמת גן, ושם חיכתה לשליח המשטרה.

ב-5.7.06, לאחר שנודע לפלסטר כי רואה החשבון לא העביר את הכסף באמצעות השליח, שב ואיים עליו כי יחשוף את המידע העסקי. "חבל שאתה לא מכבד הסכמים. מעניין לאן המידע העסקי שאיבדת ברחוב ברשלנותך הרבה, עלול להגיע", כתב.

בחקירתו במשטרה, טען פלסטר כי דרש את התשלום בעבור העבודה שהשקיע בשחזור המידע. אבל דרישה זו לא הופיעה בהתכתבות האלקטרונית הענפה. רואה החשבון ציין כי אמר לפלסטר שלמידע על גבי הדיסק אין ערך, כדי לשכנעו להחזיר את הדיסק. הוא הדגיש כי ברגע שפלסטר הזכיר במכתביו שם של לקוח, חשש מפגיעה בפרטיותו והרגיש מאוים.

בהכרעת הדין שהרשיעה את פלסטר בסחיטה באיומים, דחתה השופטת גרינברג את טענת ההגנה כי פלסטר דרש את התשלום כתמורה לגיטימית בעד שחזור המידע, וכי מקריאת התכתובת בדואר האלקטרוני עולה בברור כי פלסטר סחט באיומים את סווירי. השופטת ציינה כי פלסטר לא הזכיר באף אחד מ-30 המיילים, אפילו ברמז, כי הוא דורש את הכסף תמורת שחזור המידע.