מפגין שסירב להזדהות לא יפוצה על מעצר רשלני

בית משפט השלום בירושלים דחה תביעה לחייב את המשטרה לפצות נער בן 16, מלכיאל בן יוסף, שעוכב ונעצר שלא כדין ב-13.3.05 לאחר שנתפס אוחז בשלט שעליו כתוב "חזירים אוהבים חזירים", בתפילת מחאה נגד בית המשפט העליון על פסיקותיו בכמה נושאים, ובהם התרת מכירת בשר חזיר.

לאחר ההפגנה, הבחין קצין משטרה בדרגת פקד בנער שהחזיק בשלט והודיע לו כי הוא מעוכב בגלל השלט. הנוכחים, ובהם אביו של הנער, עו"ד ברוך בן יוסף, הבהירו לקצין כי השלט כבר נתפס בעבר והוחלט שהוא "כשר". אף על-פי כן, עוכב הנער שעות ארוכות בתחנת המשטרה כשהגיע אביו לשחררו נדרש לחתום על התחייבות כי הנער לא ייכנס לקריית הממשלה למשך שבועיים. האב סירב לחתום בטענה שהנער לא עבר כל עבירה, וחוקר הנוער החליט לעצור את בנו ולהביאו לבית משפט. בית המשפט החליט לשחררו בלא תנאים לאחר שפסק שלא הייתה עילת מעצר. ב-10.4.05 נסגר התיק בנימוק ש"לא נמצאה אשמה פלילית".

בתביעה שהגיש הנער לבית משפט השלום, טען שנגרם לו נזק בשל רשלנות, ודרש פיצוי בסך 50,000 על פגיעה בחירותו ועוד 10,000 שקל על עוגמת נפש שנגרמה לו.

אשם תורם מכריע

בכתב ההגנה טענה המשטרה כי הנער סירב למסור פרטים מזהים לשוטר שעיכב אותו, וטען שהוא בן 13 אף שהיה בן 16 ו-3 חודשים. בשל הסירוב להזדהות, ונוכח החשד כי עבר עבירה של העלבת עובד ציבור, הוחלט לעכבו ולהביאו לתחנת המשטרה. הוא הובא לתחנת המשטרה בשעה 10.15 ועדותו נגבתה בשעה 10.26. הנער סירב לשתף פעולה בחקירתו. לאחר שביקש להתייעץ עם אביו בנוגע לתנאי השחרור, המתינה המשטרה עד להגעת האב ב-12.45. משסירב האב לחתום על ההתחייבות, הוחלט לעצור את הנער. עם זאת, לא שהה הנער בשום שלב מאחורי סורג ובריח. לטענת המשטרה, שחרור הנער אינו מעיד שלא הייתה עילת מעצר, אלא ששופט המעצרים החליט שאין צורך בתנאים מגבילים. לפיכך גם אם טעתה המשטרה בשיקול דעת, אין מדובר ברשלנות. כמו-כן הוכחש שנגרמו לנער הנזקים שטען להם.

בפסק הדין שדחה את התביעה קבעה השופטת שירלי רנר כי המשטרה התרשלה, משום שהנער עוכב אף שהשלט שהחזיק בו "הוכשר". השופטת קבעה כי המשטרה הייתה חייבת להפיץ הנחיה מתאימה לשוטרים הנשלחים לפקח על ההפגנה, כדי שלא יעוכב שוב לחקירה מפגין המניף את השלט. עם זאת, קבעה כי התנהגות הנער, בעיקר סירובו להזדהות, הייתה בגדר אשם תורם מכריע שניתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות המשטרה לבין הנזק לו טוען התובע בעקבות התרשלות זו.