ביזנס&פלז'ר

כמי שהעסקה הגדולה ביותר שעשה בחייו היה קניית קטנוע יד-שניה, תמיד הייתה לי חיבה לארוחות עסקיות. גם בגלל שזה זול כמובן, אבל גם בגלל השם המרמז על פגישות בהן הון עתק יחליף ידיים, או כל מה שעושים אנשי עסקים. אולי זה מסביר, אגב, למה במסעדות פועלים אין ארוחות עסקיות. ההילה העסקית הזאת מתגברת שמדובר במסעדה כמו 'פורלין'. גם בגלל שהיא צרפתית (אין מה לעשות, המטבח הצרפתי תמיד יהיה היוקרתי ביותר) וגם בגלל האווירה השקטה והרצינית של המקום, אווירה היאה לסגירת עסקות בלחיצת יד על כוסית ברנדי. ואכן, כי כל מי שישבו סביבנו עשו רושם שהם מסכמים פרטים אחרונים לפני עסקה בינלאומית כלשהי.

והעסקית של פורלין היא אכן סביבה מצוינת לסגירת עסקה, או סתם לאכול טוב במחיר סביר פלוס ובאווירה אירופאית. מעל לכל, המקום נותן תחושה סולידית ומוקפדת. החל ממפות השולחן וכלה בגוון הצבע של הקירות. ובהתאם לכך, גם האוכל. לא מנות שמעולם לא שמעתם עליהן או מצרכים אקזוטיים. המנות בעסקית של פורלין הן מהקלאסיקה של המטבח הצרפתי, אם כי ברבות מהן יש גם איזה טאצ' קטן ושונה. כך אפשר גם ליהנות ממנות שהגיעו בזכות למעמד קלאסי, וגם להוסיף לכך טעם שייחד אותן ויבדיל אותן ממנות דומות שאולי אכלנו במקומות אחרים. מחיר הבסיס של הארוחה העסקית הוא 52 שקל תמורתם תקבלו מנה עיקרית ובחירה בין מנה ראשונה למנה אחרונה - אולם המנות המיוחדות פיתו אותנו להוסיף מעט.

למנה הראשונה הזמנתי את המנה בעלת השם ההולם 'פלפלים ופטה', שמורכבת משכבות של פלפלים וגבינת פטה, כצפוי, העטופים בפרוסת חציל ומתובלים גם במעט זעתר, שמוסיף מגע מקומי למנה הים-תיכונית ממילא. זוגתי העדיפה להוסיף 7 שקל ולקבל שתים מהחיות החביבות עליה במנה אחת - חציל ("חציל זה כמו בשר", טענה) ממולא בקלמרי ופיסות עגבניה מיובשת, המוגש עם רוטב יוגורט וכוסברה. שתי המנות היו עשויות היטב וקלות יחסית. הבעיה היחידה איתן הייתה שהן פתחו לנו את התיאבון כל כך, ששנינו החלטנו ללכת על מנות עיקריות גדולות. אחרי שהתרעננו עם כוסיות של סורבה קמפרי ואשכולית אדומה, הגיעו בזריזות המנות העיקריות.

סטייק הסינטה שקיבלתי (250 גרם, תוספת של 15 שקל) היה כל מה שאי פעם רציתי מסטייק. עשוי בדיוק כמו שהזמנתי וברוטב חרדל דיז'ון עדין. גם תפוחי האדמה הקטנים שהוגשו איתו, אפויים ועטורים ברוזמרין, היו מצוינים. אבל מנת הפרס הייתה דג הפורל (תוספת של 20 שקל) האפוי בתנור, מלווה בתפוחונים משלו. כאמור, לא מנות שמעולם לא טעמנו, אבל קלאסיקה עשויה היטב היא הישג מספק ביותר.

בשלב זה היינו אמורים להפסיק. הסכמנו מראש שנלך על האופציה של מנה ראשונה עם עיקרית, ויש גם שיקולי דיאטה וכו', אבל באמת, זה לא מסוג הארוחות שאפשר לסיים בלי קינוח. בהתאם למה שזוגתי טענה שהולך השנה, הזמנו מינסטרונה פירות (38 שקל). המנה, בניגוד לשמה, הייתה מצוינת. אני לא סגור בדיוק על כל מה שהיה שם, אבל הצלחתי לזהות שם בין כל הפירות גם קוקוס וג'לי אננס. שילוב כזה חייב להצליח וזו באמת הייתה מנה טעימה ומרעננת.

לידנו סגרו מה שנראה כעיסקת יבוא מגרמניה, ואנחנו הרגשנו לרגע שאולי גם אנחנו צריכים להיות אנשי עסקים.