רק נס ימנע את היעלמותה של ליהמן

ליהמן בראדרס, הפירמה האמריקנית שהחלה לסחור בכותנה לפני מלחמת האזרחים בארה"ב, מימנה את סלילת מסילות הברזל, אחד הגורמים ההיסטוריים להפיכת המדינה למעצמה כלכלית, והייתה לאחת הפירמות הגדולות בוול סטריט, עומדת כנראה להיעלם מעל בימת ההיסטוריה. כך אומרים פרשנים בניו-יורק.

ימים אחדים לאחר שמנכ"ל ליהמן בראדרס, ריצ'רד פולד, ניסה להתוות תוכנית להצלת החברה מן החובות העצומים שהביאו אותה על סף קריסה, הוא עוסק במשא-ומתן מסובך עם קונים פוטנציאליים, העשויים לקנות נתחים-נתחים כבר ביום א' בלילה.

"רק נס ימנע את היעלמותה של ליהמן במתכונתה היום", אמר פרופ' אנתוני סבינו, פרופ' למשפט ועסקים באוניברסיטת סיינט ג'ון לסוכנות אי-פי.

ביום ו' (12.9.08) בלילה התכנס הבנק הפדרלי של ניו-יורק לישיבת חירום עם קובעי המדיניות מוושינגטון ומוסדות פיננסיים גדולים כדי לדון בעתידה של ליהמן. בראש המשתתפים עמדו שר האוצר הנרי פולסון, יו"ר ועדת ניירות הערך והבורסה, וטימותי גייתנר, נגיד הבנק הפדרלי של ניו-יורק.

העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח כי בישיבה נכחו גם מנכ"ל בנק ההשקעות מורגן סטנלי, ג'ון מאק, ומנכ"ל מריל לינץ' ג'ון תיין.

פירמות פיננסיות אחרות עשויות אף הן לבלוע נתחים של עסקי בנקאות ההשקעות של ליהמן או את עסקי הסחר שלה באגרות חוב. לנוכח בעיותיה הכספיות הקשות של הפירמה, נכסים מסוכנים יותר כגון תיקי המשכנתאות והנדל"ן שלה עלולים להימכר בפרוטות.

הקונים הפוטנציאליים הם בנק אוף אמריקה, בנק ברקליס הבריטי, בנק נומורה היפני, BNP פריבא הצרפתי, ודויטשה בנק.

מהלומה משפילה

רנדי וייטסטון, דובר ליהמן בראדרס, סירב להגיב לסוכנות אי-פי על מצבה של הפירמה. ביום ו' נסגר שערה של מניית ליהמן על 3.65 דולר, שפל של כל הזמנים. שער זה נמוך ב-95% משער השיא של השנה החולפת, 67.73 דולר שנקבע כאשר השתכנעו המשקיעים שליהמן תימכר במכירת חיסול.

צלילת המניה הייתה מהלומה משפילה לחברת בנקאות ההשקעות בת 158 השנים, ולמנכ"ל שלה פולד, בן 62.

ליהמן נוסדה ב-1844 כאשר הנרי ליהמן היגר מרימפר שבגרמניה לאלבמה ויסד בעיר מונטגומרי חנות שסחרה ביבול הכותנה של החוואים המקומיים. במהלך השנים הסבה החנות את מעמדה לחברה ואת עיסוקה לסחר בחומרי גלם, ולאחר מכן לחתמות, תחום שבו סייעה לממן את הנחת מסילת הברזל של פנסילבניה.

ליהמן בנתה את המוניטין שלה על סחר באגרות חוב ממשלתיות ומוסדיות. ב-15 שנותיו בראש החברה, הרחיב אותה פולד וגיוון את עיסוקיה לבנקאות השקעות ולניהול כספם של לקוחות עשירים. הוא גם הרחיב את הפעילות אל מחוץ לארה"ב, כדי לעמוד בתחרות עם היריבים הגדולים, ובהם קבוצת גולדמן סאקס. כמחצית מרווחי הפירמה באו לה מחו"ל.

ככל שהתרחבה, קיבלה עליה ליהמן סיכונים גדולים יותר, לרבות השקעות בנדל"ן שאילצו את הבנקים הגלובליים ואת חברות הברוקרים למחוק מאות מיליארדי דולרים מנכסיהן מאז פרץ משבר משכנתאות הסב-פריים, שגרם למפולת בשוקי האשראי.

ביום ד' (10.9.08) דיווחה ליהמן כי הפסידה כמעט 4 מיליארד דולר ממחיקת חובות וממכירות של נכסיה הכושלים. סך הפסדיה השנה הצטבר ל-6.9 מיליארד דולר.

כדי לשמור על אמון המשקיעים והלקוחות, העלתה ליהמן תוכנית שלפיה תמכור את יחידת ניהול הכספים שלה ותעביר את הבעלות המשפטית על השקעותיה בנדל"ן לחברה ציבורית נפרדת. הניסיון נכשל, ואילץ את פולד לשקול את מכירת הפירמה שבה הוא עובד מאז 1969.

במרס 2008 סייע הממשל למכור פירמה כושלת אחרת בול סטריט, בר סטרנס לבנק ג'יי-פי מורגן צ'ייס, והבנק הפדרלי נתן לשם כך הלוואה בסך 2.9 מיליארד דולר. אבל הפעם אין הממשל נוטה לתת גיבוי כספי כלשהו. שר האוצר פולסון מתנגד לשימוש בכספי הממשל בכל עסקה שעשויה לצוץ. שלא כמו בר סטרנס שהתמוטטה פתאום, שוקי הכספים מודעים לחולייה של ליהמן זמן רב והייתה להם שהות להתכונן.