הרכילאית "ליאורה" זכתה במשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (יום ג', 9.9.08) בקשה לצו להסרת חסיון עיתונאי לצורך חשיפת המקור לכתבה שפורסמה במדור הרכילות במעריב "ליאורה". מדובר בבקשה שהגיש עורך הדין ישי בית און על-רקע הפרסום ב"ליאורה" על הפרידה בינו לבין בת זוגו לשעבר יעל קאופמן.

בית און טען כי לבעלת מדור הרכילות ליאורה גולדנברג שטרן נמסרו פרטים שהודלפו בניגוד לחוק מתיק שהתנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה. לטענתו מדובר בעבירה על חוק בתי המשפט. עוד טען כי המידע שפורסם בכתבה "אינו נכון" והוא מהווה הוצאת לשון הרע וכן כי הפרסום היווה עבירה לכאורה על חוק הגנת הפרטיות. "ליאורה", כך טען, אינה יכול לטעון לחסינות עיתונאית מאחר ורכילות אינה עיתונות.

מנגד, ליאורה גולדנברג-שטרן, טענה כי תגובת בית און שצוטטה בכתבה, מעידה על "שותפותו וחפצו" בפרסום. מה עוד שהוא גם שלח לאחר מכן תמונה לפרסום בכתבה. הדבר לטענתה מעיד על הסכמתו לפרסם ולכן אין מדובר על עבירת לשון הרע או פגיעה בפרטיות. עוד דחתה את הטענה על עבירה על חוק בתי המשפט וטענה כי כלל לא ידעה כי מתנהל נגדו הליך בבית משפט כלשהו והדבר גם לא נזכר בכתבה.

כאמור תביעת בית און נדחתה. השופטת ענת ברון כתבה כי בית און לא הניח תשתית עובדתית שתצדיק הסרת חסיון על מקור מידע. לדבריה בכתבה לא הוזכרו פרטי הליך נגד בית און, וגם לא נרמזה אפשרות כי הוא עומד בפני פשיטת רגל. לא נזכרו פרטים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיותו. "פירוט העובדה שבני הזוג נפרדו אינה בגדר עניינים אלה", הנוגעים לצנעת חייו האישיים של אדם.

השופטת גם דחתה את טענת בית און כי תגובתו הייתה ספונטאנית וב"שבריר שניה", ללא ששקל את הדברים. מדובר לדבריה, בעורך דין "מנוסה ובעל ותק", והוא אף הוסיף "בשר" ו"פרטים עסיסיים". יתרה מכך, משלוח התמונה לאחר מכן אינו מתיישב עם טענת הספונטניות. "ניתן לראות בבית און כמי שעודד את הפרסום והסכים לו בהתנהגותו".

השופטת דחתה את הבקשה לפסול את מדורי הרכילות בעיתונות "ההליך שבפני אינו מצריך הכרעה בשאלה אם מדורי רכילות בעיתונות הם לגיטימיים וראויים לפרסום. אין לכן מקום להכביר מילים בשאלת ערכם, חשיבותם או נחיצותם של מדורים אלה. עובדה היא כי מדורי הרכילות נפוצים במקומותינו וניתן להניח שאין זאת אלא משום שיש למדורים אלה קהל צרכנים בהתאם. ברי כי הם מספקים את יצר המציצנות והסקרנות של קהל קוראי טורי הרכילות - גם אם אין הדעת נוחה מכך".