חבס תובעת 20 מיליון שקל מאהובי

חברת חבס תובעת 20 מיליון שקל מהיזם יגאל אהובי ומחברת בלנהיים בשליטתו. חבס אומרת, בתביעה שהגישה (יום ב', 8.9.08) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי אהובי הפר התחייבות שלו, לרכוש את מניות חבס בחברה בעלת 16 מלונות הילטון באנגליה. חבס היא בעלת 3.85% בחברה, והיא אומרת כי אהובי התחייב לרכוש ממנה את המניות ב-3.1 מיליון לי"ש, שהם (על-פי שער החליפין הנוכחי) כ-20 מיליון שקל. תגובת אהובי ובלנהיים טרם נמסרה לבית המשפט.

בדצמבר 2005 קנתה חבס 3% מ-16 מלונות הילטון באנגליה, באמצעות חברת גודמינס. היא שילמה 12.5 מיליון לי"ש, מזה 2.6 מיליון לי"ש הון עצמי, והיתר הלוואה.

באמצע 2007 החליטה חבס למכור את המניות. באוגוסט אותה שנה נפגש הרצל חבס עם אהובי, והודיע לו שמצא קונה ב-4.1 מיליון לי"ש (כאמור, תשלום בעד ההון העצמי). אהובי הגיב באומרו: אל תמכור, אני אקנה ממך את המניות.

יומן אירועים: העסקה שלא הייתה

המגעים בין הצדדים לא הבשילו לעיסקה. מכאן ואילך החלו האירועים להתפתח במהירות. התביעה המשפטית חושפת את האירועים והמחלוקות מאחורי הקלעים, ומאפשרת לשחזר את יומן העיסקה שלא היתה:

* ראשית ינואר 2008: חבס מודיעה לעו"ד אורי רוזנברג, שהיה מעורב בנושא, כי נוכח מצב השווקים (אז החל משבר הנדל"ן), היא מוכנה למכור את המניות במחיר נמוך יותר, 3.6 מיליון לי"ש. רוזנברג נפגש עם אהובי ומעלה את ההצעה, אך המו"מ אינו מתקדם.
* מספר ימים לאחר מכן: חבס מודיע לאהובי שהוא מוכן להוריד את המחיר ל-3.1 מיליון לי"ש.
* 14 בינואר: רחל כהן, העוזרת של אהובי, שולחת לחבס בדואר אלקטרוני (רוב המגעים בין הצדדים התנהלו בכתב ובאמצעות הדוא"ל) מכתב של אהובי, שבו נאמר: "אנחנו נרכוש ממך את חלקכם בחברה ב-3.1 מיליון לי"ש. אנו זקוקים למספר שבועות, אך נבצע בוודאות את הרכישה". התביעה של חבס מבוססת במידה רבה על מכתב זה.
* 14 בפברואר: אהובי שולח (בתיאום עם חבס) מכתב לכל בעלי המניות האחרים בחברת גודמינס: "הסכמנו לקנות את מניות חבס ב-3.1 מיליון לי"ש. זוהי פנייה לכל השותפים האחרים בחברה - מי שרוצה להצטרף לרכישה. נא להגיש הצעות עד 22 בפברואר".
* 4 במרס: אהובי כותב לחבס: "באי-כוחנו מכינים את ההסכם, העיסקה תבוצע תוך מספר ימים". הימים עוברים, אך אין הסכם חתום.
* 27 במרס: אהובי מודיע לחבס שההסכם כבר מוכן.
* 31 במרס: ערן גביש, אחד מאנשיו של אהובי, מעביר לחבס את נוסח ההסכם. מתברר, כי ארבעה מבעלי גודמינס הסכימו להשתתף ברכישת מניותיו של חבס: דלק נדל"ן של יצחק תשובה, וחברות ראנדלקין, בנדר השקעות וקבוצת טום, שחלקן, לפחות, נמצאות כנראה בבעלות משקיעים אנגלים.
* 8 באפריל: חבס מאשרת את ההסכמים.

פתאום: "מצטערים, אין עיסקה"

* 14 באפריל: אהובי מטיל פצצה. הוא שולח מכתב לעו"ד עידית בלוגרודבסקי, בנוסח הבא: "עידית שלום, לצערנו הרב, לאור התוצאות המאוד בינוניות של הילטון, החליטו השותפים לא לבצע את עיסקת הרכישה. מצטערים. בברכה, יגאל".
* 16 באפריל: חבס לאהובי: "הופתעתי מאוד לקבל את הודעתך. אינני מסכים לניסיונך להתמחק מהעיסקה. אני עומד על הביצוע".
* 27 באפריל: אהובי כותב לחבס כי "הסיכום היה עקרוני בלבד וכפוף להסכם מכר. המלצתי למשקיעים לא לקנות, לאור התוצאות המעט מאכזבות של הילטון ועליית התשואה על נדל"ן מניב באנגליה - הודעתי לך על כך".
* 27 במאי: לאחר מגעים בין הצדדים, ללא תוצאה, מזהירה חבס את אהובי שתגיש תביעה משפטית.
* 30 במאי: אהובי מבקש מחבס לחכות עם התביעה.

יש הסכם, אין הסכם

* יוני: אהובי פונה שוב לארבעת המשקיעים ומציע להם להצטרף לרכישה, אך ללא הצלחה.
* 18 ביולי: חברת בלנהיים מודיעה לחבס, שאין לה הסכם אתו לרכישת המניות (נכון - ההתחייבות הייתה של אהובי, שהוא בעליה של חברת בלנהיים, א.ל.)
* יום ו' האחרון, 5 בספטמבר: אהובי מבקש פגישה עם חבס.
* יום א' השבוע, 7 בספטמבר: השניים נפגשים. אהובי לא מכחיש שהציע לרכוש את המניות, אבל טוען ש"זה מחייב רק בחלק היחסי שלי". מוכן לקנות את המניות במחיר מופחת. חבס דוחה את ההצעה. במקביל, שוקדים עורכי הדין שלו, בראשות ד"ר אביגדור קלגסבלד, על הכנת התביעה.
* 8 בספטמבר: התביעה, עם מסמכים רבים,שברור כי הוכנה במשך כמה שבועות, אם לא יותר, מוגשת לבית המשפט.

חבס: להד"ם

הרישום על 27 באפריל ראוי לבחינה מיוחדת. ראשית, אהובי כותב כי הוא שהמליץ לארבע החברות שלא לקנות את מניות הילטון, כלומר היזמה לפיצוץ העיסקה הייתה שלו. קודם לכן, ב-14 באפריל, שלח מכתב עם גירסה אחרת: ההחלטה הייתה של השותפים. אפשר ליישב בין שני המכתבים, אך בקושי.

שנית, ב-14.4 מדבר אהובי על "תוצאות מאוד בינוניות", ואילו ב-27.4 הוא מדבר על "תוצאות מעט מאכזבות", וזה לא אותו דבר. שלישית, אהובי טוען כי הודיע לחבס מראש שיש סיבות עיסקיות לאי-ביצוע המכירה; חבס אומרת בתגובה שזה לא נכון, להד"ם.