בשר רעיל אינו נבדק טרם הגיעו לצלחות

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות אמורים לפקח על הבשר אותו אנו אוכלים, אך בשיטה בה הם פועלים אין באמת מי ששומר על מה שנכנס לנו לצלחת. במהדורת "מבט" (ערוץ 1) נחשף [ורד פלמן, 4.9.08] כי הבדיקות אותן מבצע משרד החקלאות לעופות נועדו לצורך סטטיסטי לאורך טווח ולא למניעת נזק מהציבור באופן מיידי.

נעם תמיר, מגדל תרנגולי הודו ממושב שדה משה, קיבל להפתעתו בדצמבר 2007 מכתב מהשירותים הווטרינריים ובו הודעה על מציאת שאריות אנטי-בקטריאליות ברמה חריגה בבשר ההודו ששלח לשחיטה. הבעיה היחידה היא שעד למועד קבלת ההודעה כעבור חמישה חודשים(!) הספיק הבשר להגיע לשולחן. בסך-הכל נאכלו חמש להקות תרנגולים רעילים.

במשרד החקלאות מאשרים כי הבדיקה אכן נעשתה, אך אין מסבירים מדוע באיחור כה רב. מתברר כי מדובר בשיטה. בתגובת משרד החקלאות נכתב: "המשרד, בדומה למקבילות בעולם המערבי, מקיים בדיקות מדגמיות של מזון כאשר זמן קבלת הדגימות ומשך הבדיקות אינם מאפשרים לסיים את התהליך לפני שיווק המוצרים".

עוד עולה מתגובת המשרד, כי הבדיקה נעשית לצרכים סטטיסטיים בלבד. "הנתונים הנאספים מדגמית משמשים לסקר שנתי שמבטיח כי המזון שמשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור. בדיקות עופות נעשות במשך כחודש-חודשיים לאחר העברת העופות למשחטה.

משרד החקלאות "קונס" מגדלי עופות שנמצאו בלולים שלהם חריגות ברמת השאריות הכימיות והחומרים האנטיביוטיים באמצעות חיובם לערוך בדיקות נוספות בעופות.

הנזק למי שאוכל את העופות הרעילים מתבטא בנזקים הן לטווח הקצר בשל הרעלות מזון והן לטווח הארוך בשל פיתוח עמידות הגוף לחומרים אנטיביוטיים, דבר הממעיט את החסינות בפני מחלות.