בית השלום: המדינה מתנגדת לעדות פרץ

גזרת חברון מתחממת. ביום שני הקרוב (8.9.08) יתחיל בבית הדין הצבאי שלב העדויות בפרשת בית השלום בחברון. מדובר במאבק המתיישבים נגד הצווים "בדבר שימוש מפריע" שהורה שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ להוציא לצורך פינויים מהנכס אותו טוענים המתיישבים כי רכשו כדין.

הויכוח הניטש בין הצדדים הוא על דרישת המתיישבים באמצעות בא-כוחם עו"ד נדב העצני לזמן לעדות מספר עדים לביסוס טענתם כי מדובר היה בצווים בלתי חוקיים שטעמיהם "פוליטיים". העדים עליהם נסב הויכוח הם השר לשעבר עמיר פרץ עצמו וכן יו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון ח"כ עתניאל שנלר.

המדינה הביעה התנגדות וזאת בין היתר בטענה כי "אין אח ורע לכך ששר או שר לשעבר מעיד בבית משפט או בוועדה מעין שיפוטית (למעט ועדת חקירה ממלכתית המוקמת בדיוק לשם כך) על נושא הנוגע למדיניותו". לטענת המדינה זוהי "מושכלת יסוד ויש להתנגד לכך כענין שבעיקרון". עוד נטען כי "מהות שיקולי המדיניות שבה נקט השר אינה נתונה בכל הכבוד להכרעת ועדה נכבדה זו. הלכה ידועה היא כי את שיקול הדעת המדיני-פוליטי יש להשאיר מחוץ לכותלי בית המשפט, והוא לא יתערב בו".

יתרה מכך, "אף אם עמדו שיקולים פוליטיים-מפלגתיים ביסוד שיקול דעתו של השר לשעבר פרץ... אין בהם משום שיקולים זרים".
המדינה מדגישה עם זאת כי אין בטענותיה אלה משום הכרה בנכונות "הטיעון הפוליטי" שטוענים העותרים.

המדינה מתנגדת גם לזמן לעדות את יו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון, ח"כ עתניאל שנלר, הגם שהביע נכונות להעיד. זאת בטענה כי "קיים ספק האם ח"כ רשאי להעיד על דברים שהתרחשו במסגרת דיוני ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון, וזאת בהתאם לתקנון הכנסת".

האיש שגרם לפינוי

בתגובה טוענים המתיישבים כי התבטאויות פרץ בעת ששימש בתפקיד שר הביטחון וכן לשון הצווים שהוצאו נגדם "ח"כ פרץ הוא האיש שגרם לפינוי העוררות מן הנכס. זאת מסיבות פוליטיות טהורות ושלא כדין". לטענתם, תגובת ראש המנהל האזרחי לטענותיהם, לפיה "אף אם עמדו שיקולים פוליטיים-מפלגתיים, ביסוד שיקול דעתו של השר... מבלי שיניחו כל ביסוס לטענתם, אין בהם שיקולים זרים...", היא הטעם לצורך לזמן את פרץ לעדות "ולו לבירור המחלוקת העולה מדברים אלו, לרבות הנימוקים הפסולים והשיקולים הזרים שגרמו למתן ה'דירקטיבה המדינית' שנמסרה לראש המנהל ובעטיה פעל".

בא כוח המתיישבים עו"ד העצני טוען עוד כי גם עדות ראש המנהל האזרחי ביחס למדיניות משרד הביטחון שלא נמסרה כעדות מידיעה אישית, אלא כ"מדיניות שנמסרה... על-ידי יועצו המשפטי" של שר הביטחון, דורשת בירור עם מי שהיה שר הביטחון בעת הרלוונטית". לטענתו, "כבר נקבע שככל שיוכח כי שר הביטחון דאז לא היה רשאי לקבל החלטה בעניין זה, צפויה החלטת ראש המנהל, שנסמכה כל כולה עליה ועליה בלבד, ליפול ביחד עם ההחלטה שניתנה בהיעדר סמכות".

על טענת המדינה כי מדובר בהזמנה חריגה ש"אין לה אח ורע", לעדות של שר לשעבר, טוען עו"ד העצני כי ועדת הערר ציינה כי הצו שהוצא נגד המתיישבים "מתבסס על דין המתערב התערבות רבתי בקניין הפרטי, אשר ספק אם יש לה תקדים ואם יש לו אח ורע בשיטות משפט אחרות". לפיכך, לטענתו, "הסמכות הקיצונית והחריגה, שמעניק הצו לרשויות המינהל מחייב כי ייבחנו לעומקן כל ההיבטים שיש בהם כדי לברר את טענות העוררות, קודם שתינתן הכרעה בערר".

העצני מתייחס להתנגדות המדינה לזמן לעדות את ח"כ עתניאל שנלר, וטוען כי בשל הקושי להחתימו על תצהיר על-רקע היותו חבר כנסת, נאות שנלר לתת עדות אישית על "תוכנה של ישיבת תת הוועדה לענייני איו"ש של ועדת החוץ והביטחון... שעסקה, בין היתר, בתכליות שעמדו בבסיס התקנת צו שימוש מפריע - הוא הצו נשוא הערר". לטענת העצני, שנלר צפוי להעיד על "עמדת נציגי המנהל האזרחי ביחס לתכליות הצו, כפי שנמסרה בעת ישיבת הצוות", כמו-כן על "עמדת הדרג המדיני (הדירקטיבה המדינית) בעניין הליך זה, כפי שידועה לו באופן אישי וכן בנושא עצם חקיקת הצו והשימוש בו בנסיבות הנדונות בהליך זה. והכל, לצד השיקולים המחייבים את המנהל שלא להתנגד לישיבת העוררות בבית נשוא הצו".

הצורך בעדותו, טוען העצני, "מתחדד לנוכח החלטת הוועדה הנכבדה, אשר מנעה מהעוררות לקבל מסמכים וחוות דעת, כמו גם להעיד עובדי מנהא"ז ומערכת הביטחון בנושא מהותי ומרכזי זה".