התווכח עם אחיו ולקה בהתקף לב

עבד סבאח, 62, תבע את הביטוח לאומי בבית הדין האזורי בעיר בבקשה להכיר באירוע של אוטם בשריר הלב מיום 17.5.05 כתאונת עבודה. לדבריו, באותו יום פרץ ויכוח בינו לבין שני אחיו בעניין האטליז שבבעלותם בחיפה, ובעטיו של הויכוח חש ברע והובהל לבית חולים ועבר ניתוח מעקפים. המוסד לביטוח לאומי דחה בחודש ספטמבר 2005, את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בנימוק שלא הוכח אירוע תאונתי, תוך כדי ועקב העבודה,שגרם לאוטם בשריר הלב והאירוע נגרם בשל גורמי סיכון אישיים הטמונים בתובע.

בעדותו בפני חוקר של המוסד לביטוח לאומי תיאר התובע את האירוע: "היה ויכוח בחנות, ויכוח רגיל של כל יום...כולם התווכחו עם כולם למה שביום העצמאות נשאר הרבה שאריות ואני כעסתי מאוד על הדברים האלה. הויכוח היה עם צעקות כי אני תמיד צועק...בדיוק אחרי הויכוח הרגשתי שמשהו דוקר אותי בחזה, לא התייחסתי בכלל, שתיתי קצת מים וזה עבר...המשכתי בעבודה ואז חזר לי המקרה בחזה אבל עם לחץ. הפסקתי לעבוד הלכתי הביתה ואמרתי שאנוח קצת...".

בכתב ההגנה חזר הביטוח הלאומי על עמדתו, שאין להכיר בהתקף הלב של התובע כתאונת עבודה והדבר לא הוכח. כמו-כן שההתקף נגרם מסיבות אובייקטיביות ובשל מצבו הגופני הכללי של התובע. הביטוח הלאומי ביקש לדחות את התביעה.

בדיון בפני השופטת איטה קציר, סיפר התובע לראשונה שביום 15.5.05, היה ויכוח בינו לבין שני אחיו, על-רקע רצונם לפרק את השותפות, והוא ניסה למנוע זאת. לדבריו, לא סיפר לחוקר המל"ל ובבית החולים על אותו ויכוח, משום שלא נשאל ולא מצא סיבה להזכירו. בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת את התביעה ללא חיוב בהוצאות. "אני קובעת ש- 17.5.05 היה יום שגרתי בעבודתו של התובע למרות שניסה לטעון שהיה ויכוח בקשר לשאריות הבשר שנשארו מיום העצמאות, שבוע קודם לכן. התובע ניסה ליצור אירוע חריג ביום 17.5.05 כאשר באותו יום לא היה כל אירוע יוצא דופן בעבודה וגם אם היו ויכוחים, אז כפי שהתובע עצמו הסביר, הוא תמיד נוהג לצעוק על אנשים. למעשה רק בבית הדין, במהלך חקירתו הנגדית, 'נזכר' לפתע התובע באירוע החריג שהיה לו ביום 15.5.05 כאשר היה ויכוח בינו לבין שני אחיו על פירוק השותפות ביניהם".

השופטת קציר אמרה שמוזר שהתובע לא זכר את הויכוח כשהגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, בעדותו לחוקר המל"ל וכשהגיש תביעה לבית הדין ובתצהירו. "לאחר שראיתי את התובע ואחיו מעידים בבית הדין, אני קובעת שלמעשה התובע ואחיו מוסטפא, ניסו 'להדביק' אירוע ממועד אחר לאירוע האוטם ולנסות ולטעון לאירוע חריג, שכל לא התקיים במועד שנטען. עדותם לא הייתה אמינה עלי ביחס לאירוע הנטען. על כן אני קובעת שבתאריך 15.5.05 לא היה כל אירוע חריג בעבודתו של התובע וגם לא בתאריך 17.5.05. לתובע לא אירעה תאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי".