בשנת 2002 חזרו מדי חודש בממוצע כ-340,000 צ'קים, מדובר בגידול של כ-40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כך קבעו כלכלני D&B (דן אנד ברדסטריט ישראל), בסקר שערכו לקראת סיום שנת 2002.
כלכלני D&B ציינו, כי הגידול בהחזרת הצ'קים, הנובע מהקושי של הלקוחות לעמוד בתשלומים, הביא במקביל לגידול של כ-12% במספר החשבונות המוגבלים במשק, אשר הסתכמו בכ-147,000 בחודש נובמבר בהשוואה לכ-132,000 בחודש מקביל אשתקד.
מומחי החברה ציינו, כי ניתוח הנתונים נעשה על רקע שנת עסקים קשה בכלכלת העולם בכלל, ובמשק הישראלי בפרט. על רקע החולשה הגלובלית ואי היציבות הביטחונית, מעמיקה, הפגיעה בכלכלת ישראל, שתרשום בשנת 2002 צמיחה שלילית של כ-1% בהמשך לירידה בתוצר של 0.6% בשנת 2001. בדומה ל-2001, התוצר העסקי ממשיך להתכווץ, שיעור האבטלה חוצה את קו 10% ונראה, כי תמשך מגמת הגידול במספר המובטלים.
ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל, ציין כי הנתונים אינם מחמיאים לכלכלת ישראל. ברם, היא עדיין חסונה. בהתחשב בנסיבות הגלובליות המשפיעות על המשק המקומי ובהתחשב בנסיבות המקומיות, הנגזרות ממצב הביטחון הקשה והשלכותיו, היקף ההרעה ב-2002 איננו דרמטי מאוד. ברם, אמר קובנט, הנתון המדאיג הוא הכיווץ ההולך ומעמיק של היקף כוח העבודה במשק. בראייה חיובית, עסקים, חברות ומגזרים שלמים מתייעלים ומתכווצים, אך המחיר הוא גידול חד באבטלה, שככל הנראה תלך ותעמיק גם בשנת 2003.
כלכלני החברה ציינו, כי קשיי הנזילות של החברות במשק מקבלים גם ביטוי בתנאי האשראי הנהוגים במשק. מבדיקה של ימי האשראי הנהוגים במשק עולה, כי תנאי האשראי הממוצעים במשק עומדים של שוטף+70. בפועל מדובר בתשלום המתבצע לספק לאחר כ-85 יום מכפי שנקבע בתנאי המכירה. עם זאת מוסר התשלומים של המשק הישראלי מורה שכ-25% מהחברות נוהגות לפגר בתשלומים ופיגורים של 60 יום ואילך, אינם נתפסים עוד כחריגים.
בשנה הנוכחית בלטה במיוחד מצוקת האשראי של ענף הבניה. הבנקים, שבמקרים רבים עקב היקלעותם של קבלנים לקשיים, נאלצו למחוק חובות אבודים, והיקשו על הקבלנים לקבל אשראי נוסף. גבר מחנק האשראי בענף בשל היעדר מקורות מימון אטרקטיביים חלופיים, עקב חולשת השווקים. כתוצאה מכך הורעו תנאי האשראי בענף, כאשר קבלנים רבים נאלצים לדחות תשלומים לספקים על-מנת לשפר את תזרים המזומנים.
אינדיקציה נוספת על מצב המשק, מתקבלת מניתוח התפלגות הסיכון הענפי, לקביעת חוסנם של החברות והעסקים במשק הישראלי. הניתוח מגלה, כי 16.5% מהחברות והעסקים מדורגים בסיכון התקשרות גבוה מאוד, כ-51% מהחברות המסוקרות מדורגות בסיכון ממוצע וכ-32% בסיכון נמוך.
ענף חנויות המזון מדורג השנה בראש הענפים המסוכנים. ניתוח התפלגות הסיכונים בענף מעיד, כי כ-41.6% מהחברות והעסקים מדורגים בסיכון התקשרות גבוה מאוד. ענף קבלנות בנין נמצא במקום השני בדרגת הסיכון עם 26% וענף יצור מוצרי מזון במקום שלישי עם כ-23%.
בין הגורמים העיקריים השנה אשר הביאו להחרפה במצב הכלכלי במשק הם ההסלמה במצב הביטחוני אשר פגע באופן משמעותי בענפי התיירות והבניה. ענף התיירות של ישראל רשם קיטון של כ-34% בכניסת תיירים לישראל ואילו ענף הבנייה נפגע בטווח הקצר מהקיטון במספר המועסקים מהשטחים ומרמת ביקושים לדירות נמוכה יחסית, בהשוואה לתקופות קודמות.
בנוסף מציינים כלכלני החברה, כי ההאטה אינה מקבלת ביטוי רק בענפים הפונים למשק המקומי, אלא גם בענפים מוטי-יצוא ובראשם חברות תעשית הטכנולוגית המתקדמת. ענף זה אשר היווה את מנוע הצמיחה של המשק ב-2000, נחשף לנפילה העולמית בביקוש לטכנולוגיה וכתוצאה מכך בשנת 2002 כ-13% מהחברות מדורגות בסיכון התקשרות גבוה מאוד.
כלכלני D&B מציינים, כי הרמה הנמוכה יחסית של מספר החברות בסיכון גבוה מאוד, נובעת מצעדי ההתייעלות האינטנסיביים העוברים על הענף, הכוללים פיטורי עובדים וקיצוץ בשכר. בכך מצליח הענף לאזן את רמת ההוצאות לקיטון בהכנסות וחברות רבות מצליחות להימנע מלהיקלע לקשיי תזרים.
מניתוח עוד עולה חזות עגומה של מצבם הכלכלי של הקיבוצים. ההתפתחויות הסביבתיות והכלכליות שהתרחשו במשק הישראלי בשנים האחרונות, ביניהן תהליך הגלובליזציה העולמי, התפתחות תעשית ההיי-טק והמצב הביטחוני גרמו לקיבוצים רבים, שעסקו בתחום החקלאות והתיירות, לירידה בפעילות, שהביאה בסופו של תהליך לקשיים כלכליים.
המדדים מראים, כי כ-22% מכלל הקיבוצים בישראל מדורגים ברמת סיכון גבוהה, עם חשש לחדלות פירעון. עוד נמצא, כי כ-57% מכלל הקיבוצים מדורגים ברמת הסיכון הממוצעת במשק, וכ-21% מהקיבוצים מאופיינים ברמת חיים גבוהה ודירוג סיכון שולי. בקרב מפעלי התעשיה הקיבוצית המצב טוב יותר, 10% ממפעלי התעשיה הקיבוצית, המדורגים בסיכון גבוהה עם חשש לכשל עסקי וסכנה לסגירה מידית.
עוד עולה מנתוני 2002 לגבי המגזר המוניציפלי, כי רמלה היא העיר המסוכנת ביותר לניהול עסקים עם 31% מהחברות בסכנת סגירה. לאחר רמלה מדורגת אילת עם 29.3% מהחברות בסכנת סגירה. אחריה עכו עם 27.6%, בית שמש עם 27.4% וטבריה עם 27.3%.
תוצאות הבדיקה מצביעות, כי המקום הבטוח כיום לנהל עסקים היא העיר רמת גן, אחריה מדורגת רמת השרון עם 9.6% מהעסקים בסיכון גבוה מאוד, תל אביב עם 10.5%, רעננה עם 11.2% והרצליה עם 11.8%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה