ירה בחברו במהלך ציד חזירים

שני חברי קיבוץ איילת השחר, רם יחיעם וגיל פינס, יצאו לציד חזירים, לילי, באזור בריכות הדגים של הקיבוץ וזה נגמר רע מאוד. פינס, ירה בטעות על יחיעם לאחר שסבר, בטעות, שהוא חזיר בר. כך תיאר יחיעם את התאונה: "נתקלנו בעדר חזירים, ירינו פגענו, חזירים נפגעו...כמו תמיד זו תרגולת קבועה. יש אירוע צייד עם חיות פצועות, רצים לסגור אותם או להרוג את הפצוע כי לא יפה להשאיר חיה פצועה בשטח... בשלב הזה נפרדתי מגיל, אחרי שיידעתי אותו שאני יוצא לסגור אחורה לכיוון הנסיעה שלנו. הלכתי בקצב בינוני, זו הליכה מיוחדת שבה אתה רוצה להספיק להתקדם וגם שומר על שקט כדי שהחיה לא תבחין בך. התרחקתי ובו-זמנית חטפתי מכה בחלק האחורי של הגוף ושמעתי קול ירייה".

יחיעם הובהל לבית חולים שם הוצא הכדור מרגלו בהרדמה מקומית. כעבור ארבעה ימי אשפוז, וטיפול באנטיביוטיקה, שוחרר לביתו. יחיעם תבע את חברו פינס ואת כלל חברה לביטוח בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב וביקש פיצוי בגין הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם לו. הוא האשים את פינס ברשלנות כשירה בחושך מבלי להתריע ולבדוק על מה ולאן הוא יורה, גם במחיר של בריחת החזיר. התובע לא צירף לתביעה חוות דעת רפואית ונבצר ממנו להשמיע טענה הנוגעת לנכות צמיתה והשלכותיה.

הנתבעים הכחישו אחריותם לאירוע ואת כל טענות התובע וביקשו לדחות את התביעה. פינס לא העיד בדיון בפני השופטת חדווה וינבאום וולצקי, וחברת הביטוח לא הביאה עדים אלא הסתפקה בחקירת התובע ובהגשת מסמכים. הצדדים היו חלוקים בשאלת האחריות וגובה הנזק.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 10,000 שקל לאחר שקבעה שלחובתו רובץ אשם תורם לקרות הנזק בשיעור של 50%. "יש להשיב על השאלה האם הירי נגרם בשל התרשלותו של פינס. לשאלה זו אין אלא להשיב בחיוב כאשר פינס לא מצא לנכון להתייצב לדיון ולמסור גרסתו. על-פי עדות התובע, פינס היה מודע לכך שהוא ירד מהרכב במטרה לתפוס את אותו חזיר בר בו ירו. גם אם התובע נמצא בסופו של יום במיקום קצת שונה מהמיקום שסוכם ביניהם, הרי שהיה על פינס, לבדוק ולהתריע בטרם ירה בחושך גם במחיר בריחת החזיר מהמקום".

לדברי השופטת, לפתחו של התובע רובץ אשם תורם, לאחר שהתרחק כ-80 מטר מהרכב ולא סימן לפינס, היכן הוא נמצא באמצעות הרמת הרובה עליו הותקן זרקור. ”לו היה נוהג כך היה פינס יודע היכן הוא ולא היה מבצע ירי לכיוון זה. התובע היה מודע לסכנה הטמונה בסוג פעילות זה במיוחד בלילה שבו יש קושי בראיה. במצב זה היה על התובע לנקוט משנה זהירות כאשר הוא סבר כי החיה שאליה הוא מבקש להתקרב פצועה ומכאן שיכולת המנוסה שלה קטנה". השופטת ציינה שהתובע בחר לצאת ל"משחק מלחמה" והסתכן מרצון בסוג זה של פעילות ספורטיבית.