פסיכולוגים גילו כי כאב שנגרם מפגיעה ברגשות שלנו צרוב הרבה יותר חזק בזכרון מכאב פיזי.
הם ביקשו ממתנדבים להיזכר ברגעים בהם סבלו מכאב פיסי בחמש השנים האחרונות, וכן ברגעים בהם סבלו ממה שכינו החוקרים "כאב חברתי" - אינטראקציה רגשית לא נעימה כמו בגידה או נידוי חברתי.
המשתתפים דיווחו על החוויות שעברו ולאחר מכן עברו מבחנים פסיכולוגיים כדי להשוות את מידת הכאב שחשו אז ועכשיו.
ניתוח הנתונים גילה כי כאב שנגרם מאירוע חברתי לא נעים נשאר לאורך זמן רב יותר בזיכרון לעומת פגיעה פיזית.
משתתפי המחקר ביצעו גם משימות מנטליות קשות לאחר שנזכרו שוב בשני סוגי החוויות, וביצעו אותן טוב יותר לאחר שנזכרו בכאב הפיזי מאשר בכאב החברתי.
המחקר, שפורסם במהדורה האחרונה של "Psychological-Science", מעלה שאלות כמו "מדוע אנו זוכרים 'פגיעה חברתית' בצורה כה חזקה ומתמשכת"?
למרות שכאב פיזי מלמד אותנו לא לחזור על פעולות הפוגעות בגוף שלנו, הרי שפגיעה חברתית עשויה להיות יעילה כדי לוודא שאנו מקפידים על חוקים מסויימים של אינטראקציה, משערים החוקרים.
אך העובדה כי הכאב נמשך לאורך זמן רב יותר, ועלול לגרום לבעיות אמוציונליות לטווח ארוך או לדיכאון, יכולה להיות תופעת לוואי אבולוציונית של חלק במוח הנקרא קליפת המוח, המעבד חשיבה מורכבת, תפיסה ושפה.
החוקרים, מאוניברסיטת פרדיו שבאינדיאנה, כתבו כי האבולוציה של קליפת המוח שיפרה בוודאות את היכולת של בני אדם ליצור, להסתגל ולתפקד בקבוצות, קהילות ותרבויות, ולהגיב לכאב הקשור לאינטראקציה חברתית.
ייתכן ולקליפת המוח יש השפעה לא מכוונת על ההתנסות והחוויה החוזרת של כאב חברתי.
המחקר בחן סטודנטים, והחוקרים מתכננים לבדוק את ההשפעה גם בקרב אנשים מבוגרים יותר, שלהם נטייה לסבול יותר מכאב כרוני.
בנוסף, הם מתכננים לבדוק אם אותה נטייה קיימת בהיבט של הנאה פיזית והנאה חברתית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה