השופט חשין פסל את מועמדותו של מופז לכנסת

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, דחה את טיעוני שר הביטחון, שאול מופז, ופסל את מועמדותו לכנסת ה-16 והוציאו מרשימת הליכוד. עם זאת מחה ראש הממשלה, אריאל שרון, על החלטתו של השופט חשין ואמר: "זה מה שיש לי לומר, הוא היום שר הביטחון וימשיך להיות שר הביטחון - נקודה".

מופז ביקש מהשופט חשין להכיר בתקופת הצינון שלו מהיום בו פרש מתפקידו כרמטכ"ל, 9 ביולי 2002, אך השופט לא קיבל את טענתו, והחליט כי מופז לא יהיה רשאי להתמודד לכנסת. עם החלטת השופט חשין יועבר הנושא לאישור בית המשפט העליון.

מופז משובץ במקום ה-12 ברשימת הליכוד לכנסת. מניעת ריצתו לכנסת של מופז, תזיז מקום אחד קדימה את כל רשימת מועמדי הליכוד לכנסת.

את העתירה לפסילת מופז הגישה מפלגת העבודה, באמצעות עו"ד לורד. לפני הפריימריז של הליכוד, הודיעה מפלגת העבודה, כי "אם מופז יכלל ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, תידרוש מהשופט חשין לפסוק אם אכן מופז עומד בתנאי החוק בנושא צינון פורשים ממערכת הביטחון לפני כניסת לפוליטיקה".

השופט חשין קבע בהחלטתו, כי "מר מופז נעדר כשירות להציג מועמדותו בבחירות לכנסת המיועדות להיערך ביום כ"ה בשבט תשס"ג, 28 בינואר 2003, ויש למחוק את שמו מרשימת המועמדים. העתק החלטתי זו יימסר לאלתר לכל חבריה של ועדת הבחירות המרכזית".

השופט חשין נדרש להכריע, בשאלה מתי בדיוק פרש מופז מצה"ל, לעניין מירוץ תקופת הצינון. בסוגיה זו קבע חשין:

"קראתי את דברי-החוק שלעניין; שבתי וקראתי בהם; ומסקנתי לתומי היתה - ונותרה - כי מר מופז חדל מהיותו קצין בצבא - מכל מקום: לעניינם של חוק היסוד ושל חוק הבחירות - ביום 11.8.02 ולא בכל יום אחר. עד אותו יום היה מר מופז קצין בצבא; באותו יום ביקש מר מופז להשתחרר משירותו בצבא; ולא ידעתי כיצד ניתן לומר כי מר מופז "חדל" מהיותו קצין בצבא ביום קודם ליום 11.8.02, קרא: ביום 31.7.02 או ביום 9.7.02. לו נשאל רא"ל מופז ביום 11.7.02 (יומיים לאחר סיום כהונתו כרמטכ"ל), או ביום 9.8.02 (יומיים לפני שביקש לסיים את שירותו בצה"ל), אם קצין בצבא הוא, אין ספק כי תשובתו היתה: אכן כן, אני קצין בצבא (בדרגת רב-אלוף) בחופשת שיחרור. תשובה זו היתה ניתנת אותה עת גם בידי הדין, וזו היא התשובה - תשובה אחת ויחידה - העשויה להינתן גם כהיום הזה לגבי אותם ימים. ואם זו היא התשובה - ותשובה אחרת לא ידעתי - ממילא לא ניתן היה לקבוע אחרת ביום 11.8.02, היום שבו שוחרר מר מופז משירותו הלכה למעשה".

השופט חשין התייסח גם לטיעון שהועלה על-ידי צה"ל, לפיו היום הקובע לשחרור הוא המועד לפיו נעשה חישוב הגימלאות. על כך כתב:

"אשר להקדמת שיחרורו של מר מופז משירותו בצבא, נאמר זאת: גם אם לצורכי חישוב גימלאות, כפי שהסבירה לנו אל"ם זרצקי, ראו הרשויות "להקדים" את השיחרור מצה"ל - לצורכי חישוב גימלאות נעשה דבר; לצורך זה ולא לכל צורך אחר. בוודאי שלא לעניין חוק היסוד או חוק הבחירות. ואין חולקים כי לא היה זה כלל בסמכותה של אל"ם זרצקי - לא בסמכותה ולא בכוחה - להכניס את רא"ל (מיל') מופז למכונת-הפלא או למינהרת-הפלא השולחת אדם אל העבר. לעניינם של חוק היסוד ושל חוק הבחירות חדל רא"ל (מיל) מופז ביום 11.8.02 מהיותו קצין בצבא, וחישוב פשוט יעלה - לפי כל לוח זמין - כי לא חלפו שישה חודשים מאז חדל מהיותו קצין בצבא ועד ליום המיועד להיותו יום הבחירות".

בסיכום דבריו כתב חשין:

"יימצאו בוודאי מי שיטענו כי מדברים אנו בנושא טכני-פורמלי בעל חשיבות מישנית, וכי חישובים וחישובי-חישובים שאנו עורכים מורים על קטנוניות-משהו. טענה זו כי תעלה אסתייג ממנה בכל לשון של הסתייגות. על הצורך ב"צינון" לא יחלוק איש. על הצורך העקרוני לקבוע תקופה לצינון, גם עליה לא יחלוק איש. ודרכו של עולם היא, שכל הלכה תעורר קשיים בקצהָ. זה דינם של מועדים, של מישקלות ושל מידות, שבקצה-קצהם גבולותיהם שרירותיים הם. כך חמישים האמה של ר' ירמיה וכך הן שבע שנות ההתיישנות. וזה ככל הנראה ויתורו של הצדק (הנחזה) לסדר.

"אכן, ביודענו כי יום הבחירות אמור להיות יום 28.1.2003, חישוב פשוט יעלה כי מניין שישה חודשים לאחור יביאנו ליום 28.7.02. מכאן שמר מופז אינו כשיר להתמודד בבחירות אם חדל מהיותו קצין בצבא ביום 31.7.02, ולא-כל-שכן אם חדל מהיותו קצין בצבא ביום 11.8.02. אלא שלעניין יום 31.7.02 יש בפי בא-כוחו טענה משלימה, ולפיה חישוב שישה החודשים חייב שיהיה לפי הלוח העברי; ובחישוב לפי הלוח העברי, כך מוסיף בא-כוחו וטוען, ימלאו שישה החודשים המקווים קודם יום הבחירות. מכאן שתי טענותיו החלופיות של עורך-דין קלגסבלד, ולפיהן יש לקבוע את יום ה-9.7.02 או את יום ה-31.7.02 (בצירוף להחלת הלוח העברי) כיום שבו "חדל" מר מופז מהיותו קצין בצה"ל".