חוטפי הישראלי בניגריה דורשים 12 מיליון דולר

חוטפיו של איש העסקים הישראלי בניגריה דורשים כ-12 מיליון דולר תמורת שחרורו, כך נודע ל"הארץ". ככל הידוע זו דרישת הכופר הגבוהה ביותר שהיתה בניגריה אי פעם, לאחר שמרבית דרישות הכופר עד כה נעו בין מאות אלפי דולרים למיליונים בודדים. ייתכן שהדרישה הגבוהה נובעת מכך שחוטפיו של הישראלי יודעים שחברת "גילמור", בה הוא מועסק, מתעסקת בפרויקטים בהיקף גדול.

דרישת הכופר הועברה באמצעות הטלפון אל נציגי חברת "גילמור" בניגריה. מי שמנהל את המגעים הוא מנכ"ל החברה, אלי גולדר. עתה, כשברור שהרקע לחטיפה פלילי בלבד, נראה, לפי התקדימים המקובלים בניגריה, שחברת "גילמור" תצטרך להחליט אם לשלם את הכופר. מקרי החטיפה הרבים בניגריה מסתיימים לרוב בכך שהחברות הנוגעות בדבר - רובן זרות - משלמות כופר, אף שעמדת ממשלת ניגריה היא שאין לעשות זאת. היו גם מקרים שפקידי ממשל מושחתים, לפעמים בדרג בכיר, היו מעורבים בחטיפות וקשורים לכנופיות החוטפות. מקרה כזה התגלה לאחרונה כששר בממשלת אחת המדינות בפדרציה של ניגריה נתפס עם שטרי כסף ששירות הביטחון הניגרי סימן, וששימשו לכופר בעד עובד לבנוני.

מקום הימצאו של הישראלי, ששמו אינו מתפרסם לבקשת המשפחה, לא ידוע לאיש, פרט לחברי "התנועה לשחרור הדלתא של ניז'ר", קבוצה חמושה הפועלת באזור. אתמול טען דובר התנועה, ג'ומו גבומו, כי הם איתרו את מקום החטוף וביקשו מחוטפיו לנהוג בו כראוי, כי הוא חולה סוכרת. באי-מייל ששלח ל"הארץ" אמר גבומו כי שתנועתו לא תתערב בפעולות לשחרור הישראלי.

שלשום אותרה מכוניתו של החטוף ליד בסיס צבאי בפאתי העיר פורט הארקורט ממנה נחטף ביום שלישי. עד כה טרם ברור כמה חמושים חטפו את האיש. שני עדי הראייה היחידים לאירוע - הנהג של הישראלי והטבח שלו - מסרו גרסאות שונות. לפי אחת מהן היו שלושה חוטפים ולפי השנייה היו ארבעה.

רעייתו של הישראלי שנחטף ביקשה אתמול שלא להגיב בהרחבה על האירוע. "אנחנו לא יודעים כלום בעניין", אמרה. "כשיהיה לנו מה לומר, נשמח מאוד לעשות זאת. אנחנו בקשר עם מי שאנו צריכים להיות בקשר. החלטנו לא לדבר יותר, מחשש שזה יזיק. בני המשפחה דואגים לו ומקווים שהוא יחזור מהר הביתה. אנחנו מחזיקים אצבעות להצלחת הניסיונות לאתרו".