לבני

לראשונה מדלגת ציפי לבני בקלילות והרחק מטעות הדגימה, מעל משוכת ה-40 אחוז הנדרשים לניצחון בסיבוב הראשון בפריימריז. 48.9 אחוז מהנשאלים אמ?רו כי יצביעו לה, ורק 27.9 אחוז אמרו כי יצביעו לשאול מופז.כך חושף סקר מעריב-טלסקר, שנעשה בקרב מדגם מייצג של 400 מתפקדי קדימה.
שאול מופז וציפי לבני. צילום: מקס ילינסון
במילים אחרות, לפי הסקר לא יהיה סיבוב שני ולבני תנצח ב-17 בספטמבר. לבני מרחיבה את התמיכה בה בקרב חברי קדימה, ופותחת פער עצום על מופז כמעט בכל התחומים: יותר חברים (47 אחוז) רואים בלבני את המועמדת הראויה והמתאימה ביותר לראשות הממשלה, לעומת מופז (27.8 אחוז), חברי קדימה מרגישים קרובים לדעותיה (42.6 אחוז) יותר מאשר לאלו של מופז (28.1 אחוז), ורוב מוחץ סבור שהיא תנצח בבחירות הללו (49.3 אחוז) ולא הוא (31.7 אחוז).

לראשונה מתברר כי אין כל משמעות לפרישתם האפשרית של השרים אבי דיכטר ומאיר שטרית מהמרוץ לפני הסיבוב הראשון. אם יפרשו, המצביעים שלהם יתפלגו באופן שווה בין לבני למופז (35 אחוז ללבני, 36 אחוז למופז).

להיזהר מהסקרים
אולם יש לזכור שפערים שנראים משמעותיים בסקר, מסתכמים בקלפי באלפי קולות בלבד. הפער בין לבני למופז הוא כ-20 אחוז. אם מתייחסים רק למתפקדים שאומרים בוודאות שיבואו להצביע בפריימריז, מדובר בכ- 8,000 איש, שהם כעשר קלפיות בלבד.

איל ארד וראובן אדלר, מנהלי הקמפיין של לבני, זוכרים היטב פריימריז קודמים במפלגת העבודה. ב-2005 התמודדו שמעון פרס ועמיר פרץ על ההנהגה. גם שם, הפערים בסקרים היו חד משמעיים: פרס הוביל בביטחה, אך המציאות

הוכיחה אחרת: בקלפי, המנגנון המשומן של פרץ ניצח את האב הרוחני של העבודה.

גם בסקרים של קיץ 2006 עמי אילון הותיר לאהוד ברק טעם מר בפה. אבל די היה בכך שפעיל מפלגה בינוני, בו עז כבל, החליט לפני הסיבוב השני של הפריימריז לעבור למחנה ברק, ושתי קלפיות במגזר הבדואי שהן כ-800 קולות שינו את העדפתם מהסיבוב הראשון והצביעו פתאום לברק. במילים אחרות, יש משמעות דרמטית לארגון יום הבחירות, למנגנון המשומן שמניע את הבוחרים.

מופז צריך לשלוף איזה שפן מהכובע