"בסינגפור - 40 ילדים בכיתה; פה - בקושי 28"

"אי אפשר להשוות את מערכת החינוך בארץ למקומות אחרים. בסינגפור אפשר ללמד 40 ילדים בכיתה אחת, אך בארץ אי אפשר ללמד 28". כך אמרה שרת החינוך, יולי תמיר, בכינוס העיר לחינוך שהתקיים בחולון.

"יצאנו השנה לדרך שאפתנית מאוד - לעשות רפורמה בחינוך. עשינו את המהלך הכי גדול שנעשה בתחום, לא נולדו מורים חדשים ואנשי מטה בשנה האחרונה אלא נולד רצון לשנות. אם המערכת החינוכית רוצה שינוי יש לעשות מספר דברים: ראשית, צריך מימון; שנית, יש ללכת למהלך שיש לו יכולת לעשות שינוי מערכתי כולל, וזה אומר להשקיע בראייה מערכתית ולחשוב איך עושים מהלך שרלוונטי הן למרכז והן לפריפריה. אנו קיבלנו החלטה - לא להבדיל בין ילדים. כש'אופק חדש' יצא לדרך, הוא לקח בחשבון את המורכבות הזו, ושבכיתה אחת יושב ילד עם יכולות אינטלקטואליות בלתי רגילות וילד שאינו יודע לקרוא ולכתוב. לב הרפורמה הוא השעות הפרטניות, ואנחנו יודעים לנצל אותן. בשנה הבאה למעלה מ-800 בתי ספר יצטרפו לרפורמה, זה המהלך הכי גדול שנעשה אי פעם, והוא מקבל תקציב אדיר. זרענו זרע שיכול לצמוח ממנו שינוי. אני אופטימית שעשינו מהלך נכון שהוא חלק מתמונה כוללת. מה שהכי חשוב בעיני הוא שהוכחנו שאנחנו כמערכת יכולים לשנות", דברי תמיר.

החלום הרטוב של ברק

צילום: ברק. רוצה הכל [צילום: ניר שמול]

השר אהוד ברק והשרה ציפי לבני שואפים להחזיק בתיק החינוך. ברק אמר כי הוא חלומו הרטוב הוא לכהן בתפקיד ראש הממשלה ושר החינוך. השרה לבני השיבה כי היא מוכנה להגשים לו חצי חלום - היא תהיה ראש הממשלה והוא יהיה שר החינוך בממשלתה.

שר הביטחון ברק אמר כי עוצמתה של ישראל נשענת על שלושה אלמנטים: ביטחון, חברה וכלכלה, וכולם מתחילים בחינוך. "ברמה הלאומית, חינוך ברמה גבוהה זה המפתח לצמצום פערים חברתיים. הסיכוי שילד שיגיע לאוניברסיטה או למכללה יהיה מובטל הוא נמוך מאוד. יש קשר ישיר בין הסיכוי להשכלה לבין הסיכוי להיות מובטל ולרמת השכר. השאיפה שלנו צריכה להיות יצירת מעצמת ידע. נדרשת תוכנית פעולה שנותנת הזדמנות לאנשים".

לבני: המילה היהודית

צילום: לבני. תגשים לברק חצי חלום רטוב [צילום: ניר שמול]

שרת החוץ לבני אמרה כי הכל מדברים על ביטחון, אך חינוך הוא חלק מהביטחון הלאומי, והוא הקובע כמה חיילים יתגייסו, עם איזה ערכים, מה המטען שהם יביאו איתם, איזה מפקדים הם יהיו ומה תהיה נכונותם לחנך, להקריב וללמד. "צבא זה לא רק כמות כלי הנשק אלא קודם כל החייל. חינוך יקבע גם אם מדינת ישראל היא מדינה שיש בה שוויון הזדמנויות, ואם ישראל תוכל להמשיך להיות מדינה שבאמת מובילה בתחומי היי-טק ומייצאת טכנולוגיה לעולם".

לבני הוסיפה כי "חלק מהתפקיד שלנו כהנהגה הוא לייצר מכנה משותף ולא את המפריד. היעדר מכנה משותף הוא בעיני חולשה חברתית. יש כאן קבוצות של מיעוט שבטוחות שהמילה היהודית יוצרת אי-שוויון ובקרב הקבוצה היהודית יש קבוצה חילונית שחושבת שהמילה היהודית משמעה כפייה דתית. צריך לדבר על התוכן היהודי בצורה לא מעוררת מחלוקת, בצורה ערכית, וזה מוכרח להיות בחברה, בבתים, בכנסת וכמובן בבתי הספר. מצוינות עוברת דרך המורה וזה עובר דרך הערכה חברתית ותגמול כספי הולם. בסופו של דבר מדובר על הנהגה. כל אחד רוצה להנהיג ולהשאיר חותם, אך אין לי ספק שהשפעתו של כל מורה על התלמידים שהוא פוגש בכיתה ומה שהוא משאיר אצל כל ילד, יותר גדול מהיכולת שלנו להשפיע כחברי ממשלה".

פרס: גם ליבה וגם יהדות

צילום: פרס. ששירות צבאי יסתיים עם תואר [צילום: ניר שמול]

שמעון פרס, נשיא המדינה, אמר כי "אנחנו עם מגוון ועל כן החינוך מפולג. גם כאן הייתי מנסה למצוא פשרה, ומציע להוסיף לימודי יהדות בבתי הספר הממלכתיים בתנאי שלא יוותרו על מקצועות הליבה בבתי הספר הדתיים. אנו חייבים גם את זה וגם את זה. חייבים גם לשמר את העבר והמורשת וגם לדאוג לכך שהעתיד יהיה דינאמי. גם בעתיד יש להמשיך את החיבור בין צה"ל לזרוע החינוך, אנו צריכים לשאוף שכל חייל או חיילת יסיימו את שירותם עם תואר אקדמי".

בפתח הכינוס הפגינו עשרות הורים לילדי נכים ומוגבלים ודרשו שלא להפסיק את המימון לסייעות בכיתות.