חוות ענק בנגב תפיק 50 קילוואט חשמל מהשמש

חום כבר מפיקים בישראל, אך אור מפיקים רק במקומות מעטים. חוות טנא ברמת הנגב הינה החלוצה להפקת אנרגיה מסוג זה ובכמות גדולה של 50 קילוואט לפחות.

החווה מנצלת את היתרונות הגדולים של מיקום החווה בגובה 500 מטרים מעל לפני הים, ויש בה שפע של קרינת שמש ורוח. זוהי החווה הראשונה והגדולה ביותר בישראל לשימוש באנרגיה סולרית. בחודש האחרון הותקנה בה גם טורבינת רוח, שעדיין נמצאת בהרצה, והיא כבר התחילה להפיק חשמל.

בחוות טנא הושקעו מעל מיליון וחצי שקלים בהקמת תשתיות לשימוש באנרגיה סולרית. הצריכה היומית של החווה עומדת על כ-170 קילוואט, והמערכת הסולארית מייצרת כ-350 קילוואט. בחווה שלוש יחידות סולריות,שבהן מותקנים 16 פנלים הפועלים על מתקן העוקב אחר השמש - מהזריחה ועד השקיעה. בנוסף ל-34 קילוואט שעל הגג, יותקנו בקרוב עוד חמש יחידות, וכך תסופק כל צריכת הרפת של החווה באנרגיה, ואף יועברו עודפים גדולים לרשת החשמל.

בזמן העבודה משתמשים מחשמל התחנה ומשלימים מרשת החשמל הכללית. בשעות שבהן אין חליבה יועבר עודף החשמל לחברת החשמל, לאחר שזו תשלים את הבדיקות שלה.

חוות טנא הוקמה בנגב לפני כשלוש שנים על-ידי משה טנא ומשפחתו, במקורם ממושב אביגדור, כחלק מפרויקט החוות החקלאיות על "דרך היין", על הכביש שבין ירוחם לשדה בוקר, כאשר הרפת הועברה מהמושב לחווה החדשה. "מהרגע שהגעתי לנגב רציתי להקים תחנה סולארית, מאחר שיש לנו יתרון בקרינת שמש מיטבית. המגמה היא לא להיות תלויים בגורם חיצוני לצורכי האנרגיה של הרפת והחווה. במימון העלות סייעו משרד התשתיות והמועצה האזורית רמת הנגב, וכך השלמנו לפני כשנה השקעה של שלוש תחנות סולאריות שמספקות כשליש מהצריכה של החווה".

לדברי טנא, היחידות העוקבות מפיקות כ-2,700 קילוואט שעה לכל קילוואט מותקן, בעוד שהממוצע בארץ הוא כ-1,600 קילוואט. "לאחרונה, השלמנו הקמת תחנה סולארית על הגג בהיקף של 34 קילוואט לשעה", דברי טנא.

מכסת החלב של חוות טנא עומדת על כ-700,000 ליטר חלב. על-פי בקשת הענף, טנא עובר ב-30% את מכסת הקיץ, ומייצר מעל ל-830 אלף ליטר חלב. את הרפת הוא מתפעל עם אשתו ועובד תאילנדי.

למשה טנא גם מסר לכלל ענף החלב: "להערכת המומחים, צריכת האנרגיה בעולם תגדל פי שתיים, ומנגד - המקורות ידלדלו. חובתנו להיות אור לגויים ולפתח מערכות חליפיות של 'אנרגיה מתחדשת', ויש לנו את התנאים הטבעיים לכך. הרפתות יכולות להוביל בעניין זה ובמיוחד אלו שבדרום הארץ, עם תנאים מתאימים לייצור אנרגיה חליפית".

בהתאחדות מגדלי הבקר מסבירים, כי אנרגיה סולרית תורמת לאיכות הסביבה, בכך שאינה מכלה את משאבי הנפט והפחם בעולם, ואינה גורמת לפליטת גזי חממה, הגורמים להתחממות כדור הארץ. אולם העלות הגבוהה של השיטות הקיימות להפקת חשמל סולארי, מנעה את הפיכתן לגורם משמעותי שיצמצם את הזיהום.

עוד אומרים בהתאחדות מגדלי הבקר, כי מדינת ישראל החליטה להצטרף למדינות מתקדמות בעולם ולעודד ייצור חשמל עצמי, במתקנים קטנים של אנרגיה מתחדשת, שכיום מתמקדת באנרגיה סולארית, ובעתיד יתקיימו גם תקנות להקמת אנרגית רוח.

חשמל ירוק - איך זה עובד?

בחוות טנא משתמשים במתקן פוטו-וולטאי, המייצר אנרגיה חשמלית מקרינה ישירה של אור השמש, באמצעות המרת אור השמש ישירות למתח חשמלי, כאשר עוצמת האנרגיה נגזרת מעוצמת האור שמוקרן על רכיב הסיליקון.

ברפתות ניתן לייצר, בממוצע, כמות חשמל על-פי שעות האור בישראל, 1,600 לכל KWp מותקן. אורך החיים של הקולטים הוא 20 שנה ושל הממיר 10 שנים. העלות הממוצעת של המתקן הינה כ-30,000 ש"ח לכל KWp מותקן. קילוואט מותקן על הגג אמור לתת בממוצע 1,600 קילוואט בשנה. כלומר, 80,000 קילוואט בשנה לרפת, כאשר מותקנת מערכת מרבית.

הצריכה ברפת משפחתית ממוצעת היא כ־80-60 אלף בשנה. ברפת שיתופית, 3 מיליון ליטר, כ-270,000 קילוואט. התפוקה שונה באזורי הארץ כאשר בנגב קיימת תפוקה גדולה יותר - כ-2,200 קילוואט בשנה לכל קילוואט מותקן.

צילום: הגג עם הקולטן הסולארי [צילום: יוסי מלול]

צילום: טנא. אור לגויים [צילום: יוסי מלול]