הגיעה לחתונה עם שמלה מחוררת

עדינה סיליישנוב תבעה את אוקסנה פזנר בבית משפט לתביעות קטנות ברחובות לאחר שקנתה שמלה פגומה. לדבריה, בחודש אוגוסט אשתקד, קנתה את השמלה בעלות של 430 שקל וכשלבשה אותה לחתונה גילתה חורים והדבר גרם לה למפח נפש. "כשביקשתי להחליף את השמלה, נתקלתי בסירוב והנתבעת הסכימה לתקן את החורים תמורת 35 שקל, תיקון שלא עלה יפה". התובעת ביקשה את עלות השמלה בתוספת פיצוי בסך של 470 שקל בגין בזבוז זמן והוצאות דלק.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שערכה שינויים בשמלה לבקשת התובעת, לאחר שהושפעה מחברתה שקנתה שמלה דומה. כמו-כן שהתובעת קנתה שמלה הקטנה ממידותיה ש"התפוצצה" בתפרים ואין לה אלא להלין על עצמה. "נוכח השינויים שבוצעו בשמלה לא היה מקום להחליפה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, ביטלה השופטת הלית סילש, את העסקה וחייבה את הנתבעת להשיב את כספה של התובעת, (סך של 430 שקל) ולקבל את השמלה. כמו-כן חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 250 שקל. השופטת קבעה שעדותה של התובעת הייתה מהימנה בעוד שבעדותה של הנתבעת נפלו כשלים. בפסק הדין הפנתה השופטת למכתב ששיגרה הנתבעת למועצה הישראלית לצרכנות בו טענה שהשמלה "התפוצצה" בתפרים בגלל שהייתה קטנה על התובעת. על כך השיבה השופטת: "עיון בשמלה בפני היום, מלמד שהחורים אינם מצויים בתפרים והם אינם תוצאה של מתיחה לאור היקפם ומיקומם בבגד". השופטת התייחסה לסתירה בין טענת הנתבעת, בכתב ההגנה, שהשמלה נרכשה אצלה ובוצעו בה שינויים לבין עדותה בדיון, שהשמלה לא נרכשה אצלה והיא אינה יודעת היכן נרכשה.

"העובדה שבשמלה בוצעו שינויים לפי בקשתה של התובעת, אין בהם כדי לשנות מחובתה של הנתבעת להבטיח שהמוצר שנמכר על ידה לתובעת יהיה תקין ושלם. היה על הנתבעת להבטיח שהשמלה תהיה שלמה וללא חורים. משהוצגה השמלה בפני עם החורים, ולאור עדותה של התובעת והנתבעת בפני, אני קובעת שהנתבעת לא עמדה בחבותה זו ולא סיפקה לתובעת את המוצר בגינו שולמה התמורה. התיקון שבוצע לכאורה בשמלה, הינו חלקי ושטחי, ונראה היטב על פני הבגד. אין אני סבורה שהנתבעת זכאית להחזיק בידיה את התמורה עבור מוצר שהינו, על פניו, פגום בבסיסו". השופטת הוסיפה שאין מקום לפצות את התובעת בגין נזק והוצאות שלא הוכחו.