בית המשפט העליון הורה (יום ה', 21.8.08) למדינה להגיב עד יום א' (24.8.08) על עתירה נגד שחרור 200 ערבים-אסירים. השופטת אילה פרוקצ'יה קבעה כי "לא יינתן סעד ארעי", קרי צו על תנאי, אבל "אם תהיה כוונה לבצע את החלטת שחרור האסירים קודם למתן תגובת המדינה", על המדינה להודיע על כך "לאלתר" לבית המשפט .
מדובר בעתירה שהגיש ארגון נפגעי הטרור אלמגור באמצעות בא-כוחו עו"ד נפתלי ורצברגר בטענה כי הממשלה חרגה מהקריטריון שהציבה, לפיו לא ישוחרר מי שלא ריצה שני שליש מעונשו. בקבוצה העומדת להשתחרר, רבים ריצו רק מעט מהתקופה שנגזרה עליהם בשל "מעשיהם הנפשעים", נטען בעתירה.
עו"ד ורצברגר טען עוד כי עיון ברשימת המיועדים לשחרור מגלה "שורת ערבים מסוכנים שחיי אדם בכלל וחיי יהודים בפרט הינם כקליפת השום בעיניהם ומסוכנותם לאזרחי ישראל זועקת". לטענתו, "שחרור אסירים שביצעו מעשי אלימות קשים שימוש בפצצות ובנשק, שעשו זאת זה מקרוב ולאחר פרוץ 'הליכי השלום' עם הרשות הפלשתינית - הסכמי אוסלו, הינו מעשה התאבדות הגובל בהפקרה של אזרחי ישראל ובזילות ערך החיים והביטחון ועל בית המשפט לפסלו ולהציב בפני הרשות המבצעת מחסום מפני תעלולים שתכליתם פוליטית והטיית דעת הקהל".
לטענת הארגון, התנהלות המדינה בנוגע למסירת אינפורמציה על הנכללים ברשימה, "מונעת שקיפות אמיתית לציבור על מהלכי השחרור באורח נקודתי והופכת את התהליך כולו למראית עין בלבד". ורצבגר טען כי פנה אל משרד המשפטים כדי לקבל את מלוא האינפורמציה ביחס לאסירים, קורבנותיהם והנסיבות של המעשים בגינם נדונו והורשעו. "חרף התחייבות המדינה והמלצות בית המשפט, תחקירני הארגון ומתנדביו שביקשו לעיין בתיקי האסירים נאלצו לכתת רגליהם לכלא מגידו, לכלא עפר וקיבלו מספר תיקים מצומצם, כאשר במשרד המשפטים הוקצו לכלל הציבור בישראל שתי עמדות מחשב בלבד".
לעתירה צורפה רשימה המפרטת את האסירים המיועדים לשחרור, מעשיהם והתקופה שנותרה לריצוי עונשם.ההתנגדות בעתירה מופנית בעיקר כלפי המופיעים ברשימה זו, על-רקע חומרת מעשיהם או הזמן הקצר שריצו בכלא יחסית לעונש שנגזר.
כאמור, השופטת פרוקצ'יה הורתה למדינה להגיב על העתירה עד יום ראשון, וכן להודיע לאלתר לבית המשפט על כוונה לבצע את השחרור לפני מתן התגובה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה