בלא הפתעות יוצאות דופן - נגיד בנק ישראל, דוד קליין, מסר (יום ב', 23.12.02) על הפחתה של 0.2% בריבית במשק לרמה של 8.9%. החלטת הנגיד מתפרסמת ימים ספורים לאחר שהתקבלו חוק התקציב וחוק ההסדרים, ברוב גדול בכנסת, ו-6 חודשים מאז הורדת הריבית האחרונה, שביצע בנק ישראל.
הבנקים, שהיו ערוכים לכך, צפויים להודיע בימים הקרובים על הורדות ריבית על האוברדרפט. הבנק הבינלאומי הזדרז והיה הערב (ב') הראשון להודיע על הורדת ריבית החובה. החל מיום ה' - תרד ריבית החובה הבסיסית (ה"פריים") ללקוחותיו, ב-0.2% ותעמוד על 10.4% לשנה.
בנק ישראל מסר, כי בשבועות האחרונים נרשמה ירידה באינפלציה בהתאם לתחזיות בשוק ההון. בבנק אומרים, כי קצב האינפלציה במחצית השנייה של 2002 ירד לעומת המחצית הראשונה. כעת נמצא קצב האינפלציה בתחום היעד הממשלתי. התפתחויות אלו, כך אומרים בבנק ישראל, מאפשרות להפחית את שעור הריבית מבלי לפגוע ביציבות המחירים וביציבות הפיננסית. יחד עם זאת, התמונה הכוללת מצביעה על רמה גבוהה של אי-ודאות, שמקורה בסימני שאלה רבים ביחס לתקציב 2003, אי-ודאות פוליטית, והחשש מהשלכות המלחמה עם עירק על היציבות במשק.
החלטתו של קליין מצביעה יותר מכל על כך, שגם בבנק ישראל לא יכולים להתעלם עוד מעומקו של המיתון, ומהיקף האבטלה במשק. קליין, שהיה נתון בחודשים האחרונים להתקפה רבת משתתפים, אותה הובילו התעשיינים, קיבל לפני שבועיים "סולם" שאיפשר לו לרדת מ'עץ הריבית' עליו טיפס לפני כשישה חודשים - בדמותו של דוח קרן המטבעה העולמית, אשר פורסם בישראל.
התגובות להחלטה לא איחרו לבוא. ראשון המגיבים היה מזכ"ל ההסתדרות, עמיר פרץ, שאמר, כי מדובר ב"אקמול במקום שוק חשמלי". המיתון במשק, לדעתו, איננו גזירה משמיים, אלא תוצאה של התנהלות כושלת ושל היעדר מדיניות. ההורדה המזערית בריבית, היא צעד אקראי, שאיננו חלק ממדיניות חברתית ושאין בכוחו להפנות את המשק לנתיב של צמיחה. אך המצב לדבריו, איננו בלתי הפיך. "כל שדרוש כדי להעלות את המשק על דרך המלך, הוא מנהיגות חברתית אחראית, אשר תציב את הטיפול בחברה ובכלכלה בראש סדר העדיפוית הלאומי", אמר פרץ.
יוסי שוסטק, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, אמר כי החלטת הנגיד להפחית את הריבית במשק הינה צעד מתבקש. "עם זאת, במצב בו המדד שלילי והציפיות הן למדדים שליליים נוספים, הפחתת הריבית המזערית כמעט ואינה משמעותית במונחים ריאליים". שוסטק הוסיף, כי על הנגיד להמשיך בתוואי של הפחתות הריבית, "שכן העסקים ומשקי הבית משלמים היום לבנקים ריביות נומינליות וריאליות העולות לעיתים על 20%". לדבריו, "במיתון כה עמוק בו נתון המשק, ריביות כה גבוהות רק מחמירות את מצב המגזר העסקי, ובולמות כל אפשרות להיחלצות מיידית של המשק מהמשבר".
מבנק ישראל נמסר, כי התקציב לשנת 2003 - שאושר בכנסת, מבוסס על הערכת יתר באומדן ההכנסות, והערכת חסר בתחום ההוצאות, דבר שעלול להתבטא בגרעון גדול יותר מהמתוכנן, בעליה נוספת בריבית לטווח ארוך, ובהמשך התהליך הלא-רצוי של קיצור החוב. כדי למנוע זאת, יהיה צורך בעידכון משמעותי בתקציב לאחר הקמת הממשלה החדשה. ספקנות המשקיעים לגבי מידת הריסון הפיסקלי, ואי-ודאות לגבי היקפו של הגרעון השנה ובשנה הבאה, באה לידי ביטוי בתשואות בשוק ההון על איגרות חוב מסוג "שחר", אשר הגיעו בדצמבר לרמה הגבוהה של 10.8% לאחר שירדו כבר ל-9.3% בחודשים יולי ואוגוסט השנה.
קליין מסר בעקבות פרסום החלטתו, כי בזאת הוא מקבל את המלצות הקרן. אולם במסגרת זו ברור, כי קליין פירש את המלצת הקרן כהמלצה להורדה איטית ומדורגת של הריבית. לכן צפוי, כי גם אם ימשיך להוריד את הריבית בחודשים הקרובים, יעשה זאת הנגיד ב"קפיצות קטנות" מאוד.
נגיד בנק ישראל נשאל, האם אין הוא חושש מהמשך הפיחות המהיר של השקל מול הדולר. הוא השיב, כי לדעתו גולמה כבר הורדת הריבית הנוכחית - בעליות בהן חזינו בשער הדולר לאורך השבוע שעבר.
פער הריביות בין ישראל לארה"ב נותר עדיין גבוה ביותר, ברמה של 7.85% - והוא צפוי להמשיך לשמור על יציבות השקל. הוא אמר, כי ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות בשווקים, "במטרה לחזק את היציבות הפיננסית ולהבטיח שמירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים (בין 1% ל-3% לשנה), אשר נכנס לתוקפו משנת 2003 ואילך".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה