שברה יד בחגיגת יום הולדתה

לאה שיכמן, 50, תבעה את מסעדת "החסידה הלבנה" (נתבעת 1) ואת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (נתבעת 2) בבית משפט השלום בתל אביב לאחר שחגגה יום הולדת וסיימה עם שבר בשורש כף היד.

מכתב התביעה עלה שהאירוע התרחש בחודש אוגוסט 2003, כשהתובעת הגיעה לרחבת הריקודים לריקוד אחרון שחתם את מסיבת יום הולדתה. "זה היה בסוף האירוע כולנו היינו שמחים ועליזים. קמתי לריקוד אחרון והזמנתי את כל החברים לריקודים להודות להם. לא הספקתי לעשות שני צעדים ונפלתי על הפנים. הרצפה הייתה חלקה מאוד. כשהגענו למקום ממש כשנכנסנו, הרגשנו מיד שהרצפה חלקה ואמרנו למלצר ולבעל המקום שהרצפה חלקה וזה חריג כי אני מכירה את המקום. זה לא מצב רגיל. אני לא יכולה להגיד מה היה ברצפה בזמן הנפילה ואם נשפך שם משהו".

בעקבות התאונה נעדרה התובעת מעבודתה למשך 21 יום ונקבעה לה נכות רפואית בשיעור של 5%. התובעת ביקשה פיצוי בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לה. בחוות דעת מטעם מהנדסת מומחית, שצורפה לכתב התביעה, נקבע שמקדם החיכוך של הרצפה, במקום הנפילה, היה נמוך והדבר גרם לנפילה. "הרצפה לא הייתה במצב של 'עמיד החלקה' וניתן היה למנוע את התאונה על-ידי שימוש בחומר מחספס או על-ידי התקנת ריצוף מתאים".

בכתב ההגנה טענו הנתבעות שהרצפה במסעדה תקינה ובטוחה לשימוש והתובעת מעדה משום שהייתה שיכורה. הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה ובחוות דעת של מומחה מטעמם, שהסתמך על תוצאות בדיקה שערך מכון התקנים, (גוף ניטראלי ובלתי תלוי), נקבע שמקדם ההחלקה נמצא תקין ב-10 נקודות שונות על רצפה יבשה. הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת בלהה טולקובסקי, את הנתבעות לשלם לתובעת 30,297 שקל בתוך 30 יום לאחר שקבעה שלפתחה רובצת רשלנות תורמת בשיעור של 60%. "ראיתי לקבל את טענת התובעת כי נפילתה נגרמה כתוצאה מהיות הרצפה חלקה". השופטת העדיפה את חוות הדעת מטעם התובעת לאחר שקבעה שהמומחית בדקה את מקדם ההחלקה במקום הנפילה, דבר שלא נעשה על-ידי מומחה הנתבעות. לדבריה, אין לקבל את הטענה שהתובעת הייתה שיכורה על סמך עדויות שהתבססו על התרשמות עדי הנתבעת.

"הגם שראיתי לקבל גרסתה התובעת שנפלה תוך כדי ריקוד, בשל היות הרצפה חלקה, סבורה אני כי התובעת תרמה ברשלנותה תרומה מכרעת, לאירוע התאונה. הן התובע והן העדות מטעמה, העידו שהרצפה הייתה חלקה, באופן מיוחד, וכי שמו לב לעובדה זו, החל מתחילת הערב ואף התלוננו בפני המלצר... אומנם על המסעדה היה לדאוג לבטיחות רחבת הריקודים והתאמת הרצפה, לדרישות התקן בנוגע למקדם ההחלקה, אלא שבראש ובראשונה מוטלת על כל אדם, חובת זהירות כלפי עצמו.

בנסיבות אלה כשהתובעת הייתה מודעת להיות הרצפה חלקה, באופן חריג, הרי שהיה עליה לנקוט משנה זהירות ולהפסיק או להימנע מלרקוד לאחר שראתה כי חברתה החליקה במקום. על אחת כמה וכמה שהיה על התובעת להימנע מלרקוד כאשר היא נועלת נעלי עקב ולאחר ששתתה משקאות חריפים, גם אם לא שתתה לשוכרה. בנסיבות אלה כאשר התובעת המשיכה לרקוד, בהיותה מודעת להיות הרצפה חלקה באופן חריג, סבורה אני כי מוטלת עליה מירב האחריות לאירוע התאונה וראיתי לחייבה בתרומת רשלנות בשיעור של 60%.