המשנה לאב בית הדין להגבלים עסקיים, השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור, החליטה אמש (22.12.02) לקבל את עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים - ולהעניק היתר זמני להסדר העמלה הצולבת בין חברות האשראי כאל ולאומי קארד.
בכך דחה בעצם בית הדין את ההתנגדויות בעניין, שהגישו רשתות השיווק, סופרפארם, גולף, כיתן ואייס. הרשתות טענו, כי הממונה הפלה אותן לרעה וקבע שיעורי עמלה בלתי סבירים.
ההיתר יעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין בהליך כולו. בכך היה בית הדין להגבלים לערכאה השיפוטית הראשונה הדנה בשיעורי העמלה הצולבת וקובעת הלכה לגביהן, לאחר שהממונה התנה בחודש מארס 2001 כי הסדר העמלה הצולבת יבוא מעתה לאישור בית הדין בשל חשיבותו והשלכותיו על המשק.
בהסדר העמלה הצולבת מתחשבנות חברות הויזה (כאל ולאומי קארד) עם הבנקים שאינם נמנים על בעליהן, ואשר מתחייבים כלפי חברות האשראי, כי יעבירו להן מחשבון הלקוח את הכספים בהם התחייב הלקוח לשלם בעסקת כרטיס אשראי שעשה. בכך מעניקים הבנקים מעין ביטוח תשלום לחברות הויזה, ועבור שירות זה הם מקבלים עמלה.
מאחר וכיום, בעליהן של שתי חברות הויזה הם בנקים, נוצר הסדר בו מתחייבים הבנקים לגבות זה מחברת הויזה של האחר - עמלה בגובה זהה. כך יכול בית העסק להתקשר עם חברת ויזה לסליקת כל העסקות שנעשו אצלו בכרטיסי ויזה מכל סוג שהוא, כאשר חברת הויזה הסולקת את בית העסק משלמת עמלה צולבת לבנק, בגין עסקות שעשו לקוחותיו בבית העסק בכרטיס הויזה שברשותם.
ההיתר הזמני אותו ביקשו חברות הויזה הוא תוצאה של הסכמה בינן לבין הממונה על ההגבלים, אשר יוצג בהליך בידי עוה"ד טלי סלומון-פרגר מרשות ההגבלים העסקיים. הממונה טען, כי בהסדר אליו הגיע, טמונה הורדה ניכרת של העמלות וצמצום מהותי של האפליה בין סוגי בתי העסק השונים בקשר לעמלה הצולבת שישלמו לחברות הויזה. כך, קבע הממונה בהסדר כי כל העמלה הצולבת בין כלל הסופרמרקטים תושווה וכי לא תינתן עדיפות לרשתות מזון על פני סופרמרקטים "רגילים".
להסדר התנגדו בתי העסק הגדולים במשק, רשת השיווק שופרסל, רשת סופרפארם ורשת גולף, כיתן, אייס. אלה טענו, כי אין לאשר את ההסדר מאחר והעמלות גבוהות מידי, וכי גם אם ביטולו של ההסדר יביא לכך שכל בית עסק יהיה חייב להתקשר עם שתי החברות, כאל ולאומיקארד, כשכל אחת מהן מהווה מונופול - עדיין יוכל הממונה לטפל בכך דרך דיני המונופולין שבחוק ההגבלים העסקיים.
רשת שופרסל טענה, כי הממונה "ניצל את ההזדמנות" וביקש להסדיר, באמצעות העמלה הצולבת את ענף רשתות שיווק המזון והפלה לרעה את רשתות המזון, באופן שרירותי, מבלי שהונחה בפניו תשתית עובדתית לכך שקיימים פגמים בתחרות בינן לבין הסופרמרקטים.
בית הדין הסביר בהחלטתו, כי חשיבותו של הסדר העמלה הצולבת היא שבצד יעילותו מהווה קביעת העמלה מעין "רצפה" לעמלת בית העסק המשולמת על-ידי בתי העסק לחברות הויזה.
בית הדין עמד על כך שהמתנגדות לא הכחישו כי הסכם הסליקה הצולבת בשוק הויזה הוריד בשנים האחרונות את עמלות בתי העסק שמשלמים בתי העסק, בשיעורים שבין 20% ל-35%. על-כן, קבע בית הדין כי לכאורה ההסדר הינו לטובת הציבור. אשר לתנאי ההסדר קבע בית הדין כי באופן כללי, מבטאים תנאים אלה שלוש מגמות עיקריות בהשוואה להסדר ששרר בשוק כרטיסי האשראי עד-כה.
האחת: הורדת שיעורן הממוצע של העמלות הצולבות. השניה: הפחתת הפערים בין בתי העסק השונים והשלישית: שימת הדגש, בעת קביעת שיעור העמלה, על הסיכון הכרוך בעסקה, מנקודת מבטו של המנפיק. מגמות אלה - קבע בית הדין - הינן רצויות, ראויות והן בוודאי לטובת הציבור כמשמעה בחוק ההגבלים העסקיים.
בנוגע להפליה בין בתי העסק קבע בית הדין, כי "התנאים שהתנה הממונה ואשר בעקבותיהם שונה ההסדר, תרמו דווקא לצמצום ההפליה בין בתי העסק השונים, תוך שימת הדגש גם על מידת הסיכון הגלום בכל עסקה ועסקה".
עוד קבע בית הדין, כי "ביטול הסדרי הסליקה הצולבת הקיימים כיום, יפעלו לרעת הצרכנים בשל כך, שבתי העסק יצטרכו לפעול מול מספר סולקים/מנפיקים על מנת להביא לכך שהצרכנים ימשיכו ליהנות ממלוא ההטבות שמאפשר כרטיס האשראי ועקב פעולה כזו יעלו המנפיקים את העמלה אותה הם גובים מהסולקים והעליה בעמלה תגולגל על כתפי הציבור שמשלם את מחיר עליות המחירים אך לא את הפחתתם".
באשר לשיעור העמלה, קבע בית הדין, כי הוא מקבל את עמדת הממונה, לפיה מדובר בשאלה מורכבת שאין לקבוע בה סופית בשלב זה. הממונה על ההגבלים הודיע, כי בשלב הבא של הדיון, לאחר שבית הדין - יקבע את המתודולוגיה העקרונית בקביעת שיעור העמלה הצולבת, יעתור למינוי מומחה אשר ימליץ בפני בית הדין על שיעור העמלה לאור נתוני העלויות בחברות הויזה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה