רשות ני"ע אישרה השתתפותה במימון תביעה יצוגית נגד קיטאל ולוי קושניר

מליאת רשות ניירות ערך, שבראשה עומד משה טרי, אישרה בקשה להשתתפות במימון תביעה ייצוגית, נגד חברת קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי, ונגד לוי קושניר. את התביעה הגיש אחד מבעלי המניות של קיטאל, שאול ממן, שנאלץ למכור את מניותיו בכפייה לבעל השליטה בחברה, לוי קושניר, בעקבות הצעת רכש מוצלחת.

את מפרט הצעת הרכש למניות קיטאל, הנמצאות בידי הציבור, פירסם קושניר ב-13 באוגוסט השנה. קיטאל, חברה העוסקת בהשקעות ובאחזקות בענפי המלונאות, המקרקעין והתעשיה, היתה במועד הצעת הרכש המלאה חברה ציבורית, שניירות הערך שלה נרשמו למסחר בבורסה בתל אביב. מניות החברה נמחקו מן המסחר בבורסה ב-24 ביולי 2002, לאחר שהמסחר בהן הושעה למעלה משנה.

קושניר החזיק במועד הצעת הרכש המלאה, בניטרול מניות המוחזקות על-ידי חברת בת בבעלות מלאה של החברה, כ-80% ממניות החברה. בהצעת הרכש נקב קושניר במחיר של 60 אג' למניה של החברה - מחיר המשקף שווי חברה של כמיליון דולר. בעקבות פרסום ההצעה, הגיעו אחזקותיו של קושניר בקיטאל ל-95%.

חוק החברות, המסדיר את נושא הצעת הרכש קובע, כי אם הצליח רוכש לרכוש בהצעת רכש למעלה מ95% ממניות החברה, הוא יוכל לכפות על יתר המחזיקים את מכירת המניות שבידיהם. ואולם, החוק מותיר בידי בעלי המניות שלהם הוצעה הצעת הרכש את האפשרות לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע כי תמורת המניות היתה פחותה משווין ההוגן וכי יש לשלם את השווי ההוגן, כפי שיקבע בית המשפט.

אחד מבעלי המניות שלא נענו להצעת הרכש, ושמניותיו נמכרו בכפיה היה שאול ממן. ממן פנה לבית המשפט וטען, כי מחיר למנייה שהציע קושניר, אינו מחיר הוגן, וביקש לקבוע מחיר של 4.26 שקל למנייה. הוא דרש לכפות על קושניר לשלם את ההפרש, שבין הסכום אשר כבר הועבר לבעלי המניות, שלהם הוצעה הצעת הרכש, לבין הסכום שייקבע בית המשפט. הוא הגיש את התביעה כתביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות שלהם הוצעה הצעת הרכש, ועל כן ביקש כי הרשות תישא בהוצאות בקשתו.

ממן ביסס את טענתו על חוות דעת ראשונית מטעם רו"ח, שאותו הביא כמומחה מטעמו. בחוות הדעת העריך המומחה את שווי החברה בהערכה הנמוכה ביותר בסכום של 34.5 מיליון שקל, דהיינו פי 7 ויותר מהשווי המוערך על-ידי המציע. בחישוב של מחיר מינימום למניה של כ-4.26 שקל, חישב ממן, כי הסכום שאותו על החברה לשלם תמורת מניותיו שלו עשוי להגיע ל-160 אלף שקל, ובהתאם לכך, נזקה של כל קבוצת הניצעים הוא כ-5.7 מיליון שקל.

רשות ניירות ערך אישרה, כאמור, את השתתפותה במימון התביעה הייצוגית. הסיבה לכך הייתה עמדתה, לפיה הצעת רכש מלאה שבעקבותיה מכירה כפויה של מניות חברה ציבורית הנסחרת בבורסה עשויה, בנסיבות מסוימות, להוות כלי לקיפוחם של בעלי מניות מהציבור. בשלב הראשון מתבקשים המשקיעים לתת ממיטב כספם במסגרת גיוס הון של החברה הציבורית כאשר בהמשך מבקשים בעלי השליטה להחזיר לעצמם את הבעלות המלאה בחברה בעלות מינימלית. בעלי השליטה הם אלה היוזמים את המהלך והם הקובעים את תנאיו הכספיים. המשקיעים, למרות שיש באפשרותם להתנגד לכאורה להצעה, מעדיפים לעיתים להיפטר מאחזקותיהם, כשהם מבינים כי עמדתם נחותה, בהיותם מספר רב של מחזיקי ניירות ערך דלי סחירות, שאינם מתואמים ביניהם.

רשות ניירות ערך סבורה, אם כן, כי התערבות בית המשפט בקביעת מחירן ההוגן של המניות הנמצאות בידי בעלי מניות המיעוט תאפשר מתן פיצוי הולם להליך שבכפיה ותמנע קיפוח וניצול של אותם בעלי מניות אשר מניותיהם נמכרו בכפיה.