הטכניון: האדריכל נדחה ופתח במסע נקמה

מי נגד מי. הטכניון הגיש ערעור על פסק דין שבו חויב ביחד עם שתי פרופסוריות, בפיצוי בגין פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות של מועמד ללימודי דוקטורט האדריכל יואל דץ. מדובר בתביעת דיבה שבה טען דץ כי במסגרת דחיית מועמדותו ללימודי דוקטורט, והגשת ערעור על הדחייה, פרסמו חברי הוועדה מידע שקרי על השכלתו ותאריו בתכתובת פנימית שהופצה בתאי דואר פתוחים. בכך, טען דץ, עברו עבירה של לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגדו. בית המשפט קיבל את טענותיו ופסק כי הטכניון ושתי הפרופ' עדנה שביב וגבריאלה גולדשמידט יפצו את דץ בסכום של 350 אלף שקלים.

פסק דין "תלוש"

כאמור, הטכניון הגיש באמצעות באי-כוחו עוה"ד אדם פיש ויובל אדלר ערעור ובו נטען כי מדובר בפסק דין "תלוש" הגדוש בטעויות עובדתיות ומשפטיות. יתרה מכך, "הותרת פסק הדין על-כנו משמעה פגיעה אנושה במרקם האקדמי כפי שהוא מתקיים כיום במדינת ישראל, על כל המשתמע מכך".

לטענת הטכניון, המשמעות האופרטיבית של פסק הדין היא כי "מרצה הנותן המלצה שלילית על סטודנט מסתכן כי תוגש שנגדו תביעה בגין הוצאת דיבה או פגיעה בפרטיות. כי חבר סגל הנותן הערכה שלילית על עבודת תיזה צריך לקחת בחשבון כי ייפתח נגדו הליך משפטי וכי חבר סגל היושב בוועדה צריך לשמור על שתיקה ולא לשתף את חבריו בדעתו משום שאם יגיעו הדברים לידיעת נשוא הדיון...הוא ייחשף לסכנה של תביעה אזרחית".

עוד טענו כי למעשה דץ הוא זה שניהל הליך משפטי בטענות "חסרות אחיזה במציאות" נגד סגל הטכניון, שכל כולו "מסע נקמה בחברי סגל הממלאים את תפקידם בהם עליהם להעריך הישגי סטודנטים". לפיכך, לטענת הטכניון, קיימת "חשיבות בלתי רגילה" כי בית המשפט יבטל את פסק הדין "ויאפשר למוסדות האקדמיים לקיים שיג ושיח חופשי בודאי חופשי מחשש כי יתבעו לדין בגין דברים שכתבו או אמרו ולא יתן יד להעביר מחלוקת על אודות כישורים אקדמיים מהזירה האקדמית לאולם בית המשפט".

לפרשה יש ריקושטים

בערעור, חשף הטכניון את ה"ריקושטים" הראשונים של הפרשה שמצאו לטענתו ביטוי בשטח. מדובר ב"חברי סגל בטכניון שכבר הודיעו כי בעקבות הקביעות בפסק הדין הם מסרבים לקחת חלק בוועדות הדנות בענייני הסטודנטים או חברי סגל מחשש שיתבעו לדין".

לטענת הטכניון, פסק הדין המכונה בפיו "תיאטרון האבסורד" מונה שורה של "אבסורדים", בהם חיובו של הטכניון באופן אישי וגם של הפרופ' "ממה נפשך: אם הפרופ' פעלו במסגרת תפקידן וסמכותן הייתה אמורה התביעה נגדן להידחות. מנגד, אם הן חרגו מסמכותן מדוע חויב הטכניון באופן אישי"?

עוד נטען כי "בית המשפט התייחס לציבור הרלוונטי לצורך בחינת השאלה האם קיים עניין ציבורי במכתבי הפרופ'...כאל כלל הציבור, ולא דווקא ציבור חברי מועצת הפקולטה, שלהם, ורק להם, הופצו המכתבים". "אבסורד נוסף" אותו מונים באי-כוח הטכניון הוא הקביעה כי פרטיות האדריכל הופרה בשל הפצת המכתב בתיבות פתוחות. טענה זו כלל לא הועלתה על-ידי האדריכל אלא רק במהלך החקירה הנגדית ולכן מהווה "הרחבת חזית אסורה", שהטכניון והפרופ' התנגדו לה "אך לא ניתן להם יומם להתגונן בפני טענה זו".

ניסה לעקוף את הוועדה

בערעור נטען עוד כי משנדחתה מועמדותו של דץ בוועדה באמצעות הצבעה חשאית שבה לא נמצא מי שיתמוך בקבלתו, הוא פתח בשורה של "צעדים חסרי תקדים... שכללו דרישה ל'עקיפה' של ועדת הקבלה מתוך ציפיה שבלחץ האיומים ייכנעו בכירי הטכניון ויקבלו החלטה 'עוקפת פקולטה'. בהמשך התמקדו הצעדים בנקמה גרידא ובנסיון לפגוע בחברות הסגל אותן מצא אחראיות לאי קבלתו ללימודים".

הטכניון ביקש בערעור כי בית המשפט "יעביר מסר לתובעים פוטנציאליים כדוגמת דץ למען יידעו אלה ששכרם בניהול הליך משפטי, שיעסקו בהשמצות חסרות בסיס כנגד האחר, יהיה בהפסדם".