שני טיפולי פוריות לנשים, כולל הגלולה קלומיד (Clomid) של חברת סנופי-אוונטיס, לא מעלים במידה משמעותית את הסיכוי להרות בהשוואה לנשים המנסות להרות באופן טבעי. אלו המסקנות אליהן הגיעו חוקרים בריטיים בסוף השבוע.
המשמעות, לדברי החוקרים, היא כי הרופאים צריכים לשקול מחדש את השימוש בתרופה, המוכרת בגרסה הגנרית כקלומיפן (clomiphene), וניתנת במטרה לגרות את השחלות או כדי לספק סוג מסויים של הזרעה מלאכותית.
לאורך 30 או 40 השנים האחרונות, טיפולים מסויימים "התגנבו", כדברי החוקרים, לרפרטואר הטיפולים, ללא שנבדקו לעומק.
להפתעתם הרבה גילו החוקרים כי טיפולים אלו לא תרמו לסיכוי גדול יותר להריון ולידה בהשוואה להעדר טיפול.
אחד מכל שישה זוגות בכל העולם סובל מסוג מסויים של בעית פוריות לפחות פעם אחת, ויותר ויותר זוגות פונים לטיפול פוריות שיסייע להם להרות.
המחקר הבריטי בדק את אותן נשים אצלן לא נמצא גורם ספציפי לחוסר פוריות (שליש מהנשים עם בעית פוריות). נשים אלו משתמשות לעיתים קרובות בקלומיד של סנופי-אוונטיס, או עוברות סוג מסויים של הזרעה מלאכותית הנקראת הזרעה תוך רחמית, כטיפול קו ראשון.
[חברת סנופי טרם הגיבה לפרסומים]
החוקרים גייסו 580 מתנדבות, שליש מהם התבקשו לנסות ולהרות באופן טבעי ושתי קבוצות נוספות קיבלו את הגלולה או עברו הזרעה מלאכותית.
במהלך המחקר, 101 נשים הרו וילדו, כולל 17% בקבוצה שניסתה להרות באופן טבעי, 14% מאלו שהשתמשו בגלולה ו-23% אצל המתנדבות שעברו הזרעה מלאכותית.
השוני בין הקבוצות לא היה גדול מספיק כדי להיות משמעותי מבחינה סטטיסטית.
המסר של הניסוי הוא כי אנשים צריכים לחשוב היטב לפני שהם מתייחסים לטיפולים אלו כ"עובדה מוגמרת".
הממצאים מדגישים את הצורך לסקור לעומק את הקווים המנחים במדינות רבות הקוראים לרופאים להשתמש בשני הטיפולים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה