לטיפול דרור

הרצוג: להפחית המע"מ על מוצרי יסוד

מכנס את מועצת הביטוח הלאומי לדיון על עליית המחירים * אומר כי ההפחתה היא צעד חברתי אפשרי להקלה על המשפחות החלשות ואפילו כחלופה להעלאת קצבאות
NFC-349875867366791.gif
הרצוג. מודאג [צילום: פלאש 90]

שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, כינס היום (ה', 7.8.08) את מועצת הביטוח הלאומי לדיון ראשון מסוגו בנושא השפעת גל עליית המחירים על המשק ובמיוחד על השכבות החלשות באוכלוסיה ומקבלי הקצבאות. השר הוא יו"ר המועצה. לראשונה ייפגשו נציגי הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים לדיון בנושא, ובדיון תציג מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, שורה של מחקרים על המשמעויות הכלכליות הכוללות של עליית המחירים.

הרצוג ביקש מהמועצה לבחון את כלל ההצעות והכלים להתמודדות עם ההתייקרויות, ובין היתר יציע תוכנית לפיה יופחת או יבוטל לחלוטין שיעור מס הערך המוסף על מוצרי יסוד בתחום המזון. ההצעה נסמכת על ההנחות לפיהן הפחתת המע"מ על מוצרי יסוד בתחום המזון תוביל לצמצום אי-השוויון והקלה על סל ההוצאות של העשירונים הנמוכים. יצוין, כי הצעת חוק טרומית ברוח זו הוצגה לשר הרצוג על-ידי ח"כ אליהו גבאי מהאיחוד הלאומי.

לדברי הרצוג, "הדיון חשוב וחיוני. מועצת ביטוח לאומי היא הגוף העליון בתחום הביטחון הסוציאלי בישראל, ולכן חיוני שתדון. אני מציע לבחון ברצינות כל חלופה אפשרית. בין היתר אניח על שולחן המועצה את האפשרות להציע להפחית את מס הערך המוסף על מוצרי יסוד בתחום המזון, כצעד חברתי אפשרי להקלה על המשפחות החלשות, ואפילו כחלופה להעלאת הקצבאות".

המע"מ בישראל עומד כיום על 15.5%. בשנה החולפת עמדו הכנסות המדינה ממע"מ על 51 מיליארד שקל. שיטת המע"מ מבוססת על שיעור אחיד ובסיס מס רחב יחסית, המוטל על רוב רובה של הצריכה הפרטית, על קניות והשקעות של המגזר הציבורי והמוסדות הפיננסים ועל רכישת נכסי נדל"ן. עם זאת, במדינה קיימים כמה שיעורי מס יוצאי דופן: עסקות פטורות ממע"מ, עסקות בהן שיעור המע"מ הוא אפס ומע"מ למוסדות ללא כוונת רווח. ההגדרה "מוצרי יסוד" בתחום המזון מתייחסת ללחם, מלח, חלב ומוצריו, שמן, סוכר, אורז, בשר, דגים ועופות. על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, משפחה מהעשירון התחתון מוציאה בחודש 530 שקל על מוצרי יסוד מתחום המזון, ומשפחה מהעשירון העליון 654 שקל.

במשרד טוענים כי ניתן לראות באופן ברור שעל אף שבהטלת מע"מ מופחת על מוצרי מזון יגיע שיעור ניכר מההטבה לעשירונים העליונים, הרי שהשפעת הטבה זו על העשירונים הנמוכים תהיה משמעותית יותר, מאחר שמשקל מוצרי המזון בסל הצריכה של העשירונים הנמוכים גדול באופן מובהק. הפסד ההכנסות שייגרם למדינה כתוצאה מהפחתה של נקודת אחוז במע"מ על מוצרי היסוד יהיה כ-200 מיליון שקל בשנה. ההפסד שיגרם מהפחתת 5 נקודות יעמוד על כמיליארד שקל.

גם בחו"ל מונהגת שיטת מע"מ דיפרנציאלי ומופחת. מחירי רוב מוצרי המזון בישראל, ובכלל זה מוצרים הנתונים לפיקוח מחירים, גבוהים בעשרות אחוזים ממחירם במדינות אירופה, בעיקר מאחר שרמת התחרותיות באירופה גבוהה ביחס לישראל. שיעורי המע"מ הסטנדרטיים במדינות השונות הם שונים ונעים בטווח של 15% עד 25%, כשברוב המדינות מונהג מע"מ רב-תעריפי. האיחוד האירופי קבע רשימה של מוצרים אשר לגביהם רשאיות המדינות להטיל מע"מ מופחת (בשיעור של 5%), ביניהם מוצרי מזון, תרופות, ספרים ועיתונים ותחבורה. בנוסף, קבע האיחוד רשימה של מוצרים עליהם ניתן להטיל מע"מ סופר מופחת, ביניהם ענפים עתירי עבודה.

מס הקנייה בארה"ב הוא דיפרנציאלי. אין מדיניות מס קנייה אחידה ושיעורי המס והמוצרים והשירותים עליהם הוא מוטל שונים ממדינה למדינה. במרבית המדינות יש רשימת מוצרים הפטורים ממס (לרבות מוצרי מזון ותרופות מרשם). במדינות מסוימות רשאיות רשויות מקומיות לקבוע מס קנייה שיתווסף לשיעור מס הקנייה הנקבע ע"י המדינה. שיעורי מס הקנייה הבסיסיים במדינות ארה"ב נעים בין 0% ל-7.25%, ושיעור מס הקנייה הממוצע הוא 4.91%.