רומניה תהיה מעצמת ריזוטו

הרודן הקומוניסטי של רומניה, ניקולאי צ'אושסקו, אהב לאכול ריזוטו איטלקי, אך מן הסתם לא היה שמח לראות שחברות איטלקיות וחברות אחרות מהמערב משתלטות על חוות האורז הרומניות. בכתבה על תופעה זו, מוסרת סוכנות רויטר כי חקלאי מערב אירופה החלו להתפשט מזרחה, לנוכח עליית מחירי האורז פי שלושה וההגבלות שהחלו המדינות המגדלות אורז באסיה להטיל על היצוא.

במיוחד הם רוכשים את שדות האורז של רומניה, שרבים מהם ננטשו לאחר הוצאתו להורג של צ'אושסקו לפני כתת יורים וקץ הקומוניזם ברומניה ב-1989. ההתפתחות החדשה נותנת למדינה הבלקנית הענייה, בעלת השטחים המישוריים הפוריים והעשירים במים והאקלים החם, סיכוי להפוך לאסם האורז של אירופה.

האורז לא היה מעולם מזון פופולרי ברומניה, שבה החיטה ודגנים אחרים הם הגידולים העיקריים. אבל מכיוון שצ'אושסקו היה ידוע בחיבתו לריזוטו, ולפי עדות הטבח שלו בבקתת הציד שלו בהרי הקרפטים נהג לאכול קערת אורז ופודינג חלב, נהג הדיקטטור הרומני בשנות ה-70 על-פי הדוגמה של סין וצפון קוריאה, ואילץ אלפי אכרים חסרי קרקע ואסירים לעבד שדות אורז סביב הכפר ולאדני שבדרום מזרח רומניה, כחלק מתוכנית שאפתנית להפוך את רומניה למדינה המספקת את צרכיה בעצמה.

סוכנות רויטר מבשרת כעת כי ימי האורז של רומניה חוזרים. "לרומניה יש פוטנציאל גדול", אומר ז'ן פייר ברון, ראש אגודת סוחרי האורז בבורסת לונדון. הוא מוסיף כי יש פוטנציאל, אם כי בהיקף קטן יותר, גם לבולגריה, רוסיה והונגריה.

אכרים מספרד ואיטליה ליד הדנובה

נהר הדנובה, שמאגרי המים שלו גדולים פי 20 מאלה של אגן הנהר פו בצפון איטליה, המספק את האורז האיטלקי, נותן לרומניה יתרון תחרותי לעומת איטליה וספרד, מגדלת האורז השנייה בגודלה באירופה, ששתיהן סובלות מהגבלות מים.

"נייצר בעלויות נמוכות", אמר לסוכנות רויטר דריו סקוטי, מנכ"ל ריזו סקוטי, יצרנית האורז הגדולה ביותר באירופה, והחברה המערבית הראשונה שהשיגה דריסת רגל ברומניה. מאז 2003, השקיעה ריזו סקוטי עשרות מיליוני דולרים כדי לרכוש 70,000 דונם חלקות ולהקים מפעל לעיבוד האורז בוולאדני.

"ידענו שהרבה שטחי עיבוד ננטשו ושהאקלים מושלם", אומר אוגו פרוקה, ממנהלי ריזו סקוטי. "אנו מתכוונים לרכוש עד 100,000 דונם, אבל משקיעים איטלקיים, צרפתיים ומקומיים יחטפו את השאר. אנחנו בתהליך של שכנוע איכרים מערב אירופיים לבוא לרומניה".

קומץ איכרים מאיטליה ומספרד החלו לעבד שטחים קטנים ליד נמל הדנובה בריילה, שבמזרח רומניה, וכן במערב רומניה. האורז שלהם מעובד במפעל בוולאדני.

מחירי הקרקעות החקלאיות ברומניה האמירו מ-20 אירו לדונם לפני חמש שנים ל-100 אירו לדונם היום, אך עדיין מחירן זול פי ששה מאשר באיטליה.

רוב האורז בעולם גדל ונצרך באסיה. האיחוד האירופי מייצר כ-2.2 מיליון טונות אורז לשנה על שטח של 5 מיליון דונם, ומייבא עוד מיליון טונות.

פרוקה אומר כי רומניה תייצר השנה 40,000 טונות אורז. שטחי הגידול שלה יתפשטו בחמש השנים הבאות לכחצי מיליון דונם. על-פי התוכנית יוכפל בתקופה זו כושר הייצור של המפעל בוולאדני, ורומניה תוכל לייצא יותר מ-100,000 טונות לשנה, ולהפחית את היבוא לאיחוד האירופי ב-10%. "תיאורטית, אנו יכולים לייצא אורז לכל מקום בעולם, אך כעת אנחנו מייצאים להונגריה, בולגריה, יוון וסרביה", אומר פרוקה.

מהמגל למיכון המודרני

משרד החקלאות בבוקרשט אומר כי ברומניה יש 150 מיליון דונם קרקע ראויה לעיבוד, ש-50-30 מיליון ממנה אינן מעובדות וניתן לגדל בהן דגנים ואורז.

אבל מחיר שיטות החקלאות המודרניות ופיצול הבעלות על הקרקעות לאחר הפרטתן, עם נפילת הקומוניזם, פירושו שיחלוף זמן רב עד שחקלאי רומניה יעברו לגידול אורז. המשרד מעודד בעלי חלקות קטנות לאחד את העיבוד. "אנחנו תומכים ביוזמה המערב אירופית לעבור לגידול אורז ברומניה. אבל הדבר אינו אפשרי מבחינה כלכלית בחלקות קטנות מ-1,000 דונם", אומר מומחה של המשרד הרומני.

ואולם הסובסידיות שמציעים ממשלת רומניה והאיחוד האירופי מסתכמות ב-50 אירו לדונם, ואין זה תמריץ לאיכרי רומניה. "ריזו סקוטי", למשל השקיעה עד 150 אירו לדונם כדי לטייב את הקרקע, לשקם ולהרחיב את רשת תעלות ההשקייה ולשפץ את ציוד השאיבה, שנותרו מימי הקומוניזם. "הרחבת ייצור האורז לממדים שהפוטנציאל הרומני מאפשר תהיה הרבה יותר איטית בלא עזרה ממשלתית", אומר מומחה רומני.

"בלי מזומנים, בעלי הרצועות הזעירות של הקרקע הבוצית, הממוקמות כ-3 קילומטרים מהדנובה לא יצליחו להשקות אותן וירצו למכור אותן", מוסיף המומחה. עיבוד אורז מודרני דורש ציוד ממוכן כדי לפזר כימיקלים קוטלי עשבים ומכונות איסוף, שיש צורך בקומץ פועלים כדי להפעילם, לעומת אלפי איכרים שעבדו בשדות האורז בתקופת צ'אושסקו. "אני זוכר שזרעתי וקצרתי בידיים ובמגל. ללכת יחף בשדות הבוציים היה קשה מאד. היבול היה גדול, אבל הפסדים ענקיים. הימים ההם חלפו".