פישר: האינפלציה תישאר גבוהה

נגיד בנק ישראל אינו אופטימי כלל ועיקר. בפתח הדוח על האינפלציה ברבעון השני של השנה הוא כולל תחזית קודרת למדי - ובמיוחד לגבי המשך שיעור גבוה של אינפלציה.

"לפי ההערכות של בנק ישראל וחזאים אחרים", מתנסח הנגיד, "צפויה האינפלציה להמשיך להיות בתקופה הקרובה גבוהה מהיעד ולחזור לתחום היעד בעוד כשנה. עידכון התחזיות לאינפלציה כלפי מעלה, יחסית לדוח האינפלציה הקודם נובע בעיקר מהמשך עלייתם של מחירי הסחורות בעולם ומדחייה של האטת הפעילות בעולם יחסית להערכות הראשונות. האטת קצב האינפלציה בשנה הקרובה מותנית במידה רבה בהתמתנות קצב עלייתם של מחירי הסחורות בעולם".

פישר קובע כי התקופה הנוכחית מאופיינת באי-ודאות רבה לגבי ההתפתחויות הכלכליות בישראל, ובפרט בגורמי סיכון משמעותיים, הן מצד האינפלציה והן מצד הפעילות המשקית; עיקר הסיכון נעוץ לדעתו במשבר הפיננסי העולמי המתמשך וכן בקירבתו של המשק לתעסוקה מלאה. "בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות השוטפות ואחר ההערכות לגבי ההתפתחויות הצפויות בעולם ובארץ, ולפעול לשמירה על יציבות המחירים תוך תמיכה בפעילות ושמירה על היציבות הפיננסית".

דוח האינפלציה לרבעון השני של 2008 מצביע על כל שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2 אחוזים, וב-12 החודשים האחרונים ב-4.8 החוזים, שיעור הגבוה במידה משמעותית מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים (3 אחוזים). התפתחות המחירים בתקופה זו הושפעה במידה ניכרת מעליות מחיריהם של חומרי הגלם בעולם בתקופה האחרונה, ובראשם הנפט והמזון.

ההאצה של קצב עליות המחירים ברבעון השני הקיפה את רוב סעיפי המדד; זאת בגלל ההשפעה העקיפה של עליית מחירי הדלק והמזון על עלויות הייצור של מוצרים ושירותים רבים ועל-רקע קירבתו של המשק הישראלי לתעסוקה מלאה. עם זאת, ייסוף שער החליפין של השקל בתקופה זו מיתן את השפעתם של מחירי המוצרים המיובאים על מדד המחירים לצרכן.

"בנק ישראל פעל בתקופה זו לשמירה על יציבות המחירים", כותב הנגיד, "על-רקע האטה בפעילות הגלובאלית בצל חששות לאי-יציבות פיננסית בעולם מזה והאצה בקצב האינפלציה מזה. באפריל הפחית בנק ישראל את הריבית במחצית נקודת האחוז, לאחר הפחתה בשיעור זהה במרס; זאת מתוך חשש כי המשבר הפיננסי בעולם יפגע באופן רציני בפעילות הכלכלית בישראל, ומתוך הערכה שההאטה הצפויה בפעילות העולמית תביא לבלימת העלייה של מחירי הסחורות תתרום גם היא להאטת הפעילות המשקית, וכל אלה יתמכו בחזרתה של האינפלציה ליעד בתוך שנה. באותה עת היה שיעור האינפלציה השנתי גבוה במעט מהגבול העליון של היעד".

לקראת סוף אפריל היו מדדי המחירים גבוהים מהצפוי, נראה היה כי הסיכון למשבר פיננסי עולמי פחת, ופורסמו נתוני החשבונאות הלאומית שהצביעו על המשך הצמיחה המהירה; לפיכך עצר בנק ישראל את הפחתות הריבית לדברי פישר. הריבית למאי נותרה ללא שינוי, ולכל אחד מהחודשים יוני עד אוגוסט היא הועלתה ב-0.25 נקודת האחוז, עד לרמה של 4.0 אחוזים. מגמת הייסוף הנומינלי והריאלי של השקל מול מטבעות אחרים נמשכה גם ברביע השני. הסבר חלקי למגמה זו ניתן למצוא בשילוב של גידול השקעותיהם של זרים בארץ, צמצום השקעותיהם של ישראלים בחו"ל והמשך קיומו של עודף, אף כי הולך ומתמתן, בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, על-רקע סביבה של תעסוקה מלאה.

ייסוף השקל בשנה האחרונה, תוך עליית התנודתיות בשוק המטבע, המשיכו לפעול להחלשת הקשר בין מחירי הדיור לשער החליפין מול הדולר. כתוצאה מכך השפעתו של שער הדולר על מדד המחירים לצרכן התמתנה מאוד בשנה האחרונה. בנק ישראל המשיך לרכוש מטבע חוץ והחל מ-10 ביולי הגדיל את קצב הרכישות ל-100 מיליון דולר בממוצע ליום. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת תנאי השוק הנוכחיים ולנוכח הייסוף המצטבר המהיר בשער החליפין של השקל.

"מטרתה המרכזית של המדיניות המוניטארית היא שמירה על יציבות המחירים תוך תמיכה בצמיחה, בתעסוקה וביציבות הפיננסית. לכן, בתקופה שבה ניכרים מצד אחד לחצים להאצה אינפלציונית ומהצד האחר סימנים להאטה בפעילות, בולטים יתרונותיו של משטר גמיש של יעד אינפלציה: במשטר כזה, כשהאינפלציה חורגת מתחומי היעד, בנק ישראל פועל להחזרתה לתחומיו בהדרגה - בדרך כלל במהלך פרק זמן של כשנה. זאת כדי למזער את הפגיעה בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית", כדברי הנגיד.

צילום: אי ודאות

צילום: שמירת היציבות [צילומים: פלאש 90]