הגלים לא יצליחו למוטט חומת אשקלון

הגלים וכרסום צוק הכורכר, מציבים את קיר העמודים באשקלון בסכנת התמוטטות. הקיר, ששימש בעת העתיקה כחומת העיר אשקלון, עובר בימים אלו פעולת שיקום שתביא לביסוסו.

עבודת השימור כוללת שני שלבים: ייצוב בסיס צוק הכורכר על-מנת למנוע את המשך כרסום גלי הים בבסיס הצוק, ושימור חלקו העליון ובו העמודים. הפרויקט כולו הוא חלק מהתוכניות לשימור צוק הכורכר לאורך חופי אשקלון, אשר כוללות גם את רצועת החוף באזור "הולידיי-אין".

לאורך חוף הים ניתן לראות קטעים מחומת העיר המוסלמית והצלבנית ומהנמל הקדום, הנמצאים בצד הדרום-מערבי של הגן הלאומי. נראה אומנם כי הנמל הקדום של אשקלון לא היה בנוי. כלומר, כלי השיט עגנו בים במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף, תוך שהם נעזרים בשרטוני כורכר ובמחשופי סלע תת-ימיים לשיפור אחיזת העוגנים. העברת הסחורות התבצעה באמצעות סירות קטנות, אך מבט בחומה מגלה כי משולבים בה עמודי שיש של העיר הרומית, בהם השתמשו בתקופות מאוחרות יותר לחיזוק החומה, עובדה שהקנתה לימים לחלק זה של צוק הכורכר את השם "קיר העמודים".

את הפעולות לשימור קיר העמודים מבצעים אנשי השימור של רשות העתיקות ומממנים חברת החשמל, החברה הכלכלית לאשקלון ומשרד ראש הממשלה, כאשר עלות הפרויקט כולו מגיעה ל-700 אלף ש"ח.

מנהל גן לאומי אשקלון אמר כי התמוטטות צוק הכורכר הינה בעיה הקיימת לאורך כל חופי הכורכר בישראל, אך אשקלון ייחודית בכך שבתוככי הצוק חבויים ערכי מורשת נדירים, שהתמוטטות שלהם תהווה פגיעה שאינה בת-תיקון. לדברי חנן לבבי, כבר שנים ארוכות שרשות הטבע והגנים ורשות העתיקות פועלות למציאת פתרון לאזור אשקלון, כזה שיחרוג מהפתרון הכולל לבעיה בכל חופי הארץ וכעת נמצאו שותפים לפתרון הבעיה.

לאורך ההיסטוריה הייתה אשקלון עיר חשובה ומשגשגת, אשר נמצאת על צומת הדרכים בין אסיה ואפריקה, בין צפון, דרום, מזרח, והים ממערב. כיום, היכן שעמדה העיר אשקלון בעת העתיקה, נמצא הגן הלאומי אשקלון. הוא כולל עשרות ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות, ורק לאחרונה נוספו לאלו השער הכנעני המקושת ומערכת השקיה חדישה המבוססת על בארות המים המליחים בגן.