הורשע בזיוף מד אוץ ויפצה את קורבנו

יחיעם ברוט תבע את דניאל רחמני בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 17,800 שקל לאחר שרימה אותו בעסקה לקניית רכב. מכתב התביעה עלה שבחודש אוקטובר 2001, קנה התובע מהנתבע רכב תמורת 52,000 שקל כשמד האוץ הראה שהרכב נסע 49,000 ק"מ ונאמר לו שהנתבע הוא "יד ראשונה". בדיעבד התברר שהרכב נסע 101,000 ק"מ והבעלים הראשון היה חברה בשם "חמית בדר השכרת רכב" ואחריו בבעלות שני אנשים נוספים.

לדברי התובע, בהתאם לחוות דעת שמאי, בעת הרכישה, ערכו של הרכב היה נמוך ב-30% מהסכום ששולם כך ששילם ביתר סכום של 15,600 שקל. כמו-כן ביקש את עלות שכר טירחת השמאי בסך 500 שקל. בחודש דצמבר 2007, הורשע הנתבע על-פי הודאתו (בתיק פלילי) בזיוף מד האוץ של הרכב ובכך שהוסיף על מסמך שנחתם עם התובע כיתוב כוזב, לאחר החתימה, לפיו התובע ידע שהרכב נסע מרחק גדול יותר מהרשום במד האוץ.

הנתבע השיב להגנתו שהפחית אלפי שקלים ממחיר המחירון של הרכב כך שלא נגרם לתובע נזק ממוני. כמו-כן שהודה בתיק הפלילי, במסגרת הסדר טיעון ולאחר שהפרשה לא נחקרה כראוי. לדבריו, התביעה הוגשה 7 שנים לאחר האירוע וחלה עליה התיישנות. הנתבע ביקש לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, חייב השופט שאול מנהיים, את הנתבע לשלם לתובע 17,800 שקל הכוללים הוצאות משפט ובהתחשב בקשיים הצפויים במכירת הרכב. השופט דחה את טענות הנתבע כאילו הודה בתיק הפלילי למרות שהפרשה לא נחקרה כראוי, "טענות שמוטב היה אילו לא היה מעלה. הודאה בהסדר טיעון היא הודאה לכל דבר ומי שלא עושה מעשים העולים כדי עבירה פלילית אל יודה בהם, לא בהסדר טיעון ולא אחרת. מי שהודה והורשע חזקה שעשה את המעשים בהם הודה ובגינם הורשע".

השופט הוסיף שאין להעלות טענת התיישנות, "הנתבע שוכח לציין שהורשע בגין העובדות המקימות את עילת התביעה רק בדצמבר 2007, פחות מחודשיים לפני הגשת התביעה. בנסיבות אלה אין להלין על התובע על כך שהשתהה בהגשת תביעתו". לדברי השופט, התובע הוכיח נזק ממוני בסך של 15,600 המתייחס לירידת ערך הרכב.